מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. [ Ссылка ]
תיאור השיר:
-----------------
מילים: עמנואל זמיר (1962-1925) |
לחן: עמנואל זמיר (1962-1925) |
שירה: לילית נגר (נ' 1935) |
ליווי: תזמורת מועדון הזמר באר שבע | אקורדיון: יוסי לב (נ' 1945) |
שנת כתיבה והלחנה: 1957 | שנת הקלטה: 1986.
עמנואל זמיר חיבר (מילים ולחן) את השיר "דבקה החמור" ("Debka HaChamor") ("The Donkey Debka") בשנת 1957, בהשראת שיר בערבית, אשר שמע בעת שנכח ב-1956 בחגיגה משפחתית בכפר קרע שבואדי ערה.
על-פי חוקר הזמר העברי, נחומי הרציון, דבקה זאת היא המקורית מבין כל הדבקות שעמנואל זמיר חיבר: "בדבקה זו בא לידי ביטוי החיבור ההדוק בין האירוע שבעקבותיו (עמנואל זמיר) חיבר את השיר והלחן לבין נוף הכפר הערבי, שבו אירע המפגש בין היוצר העברי לפולקלור הערבי העממי. האירוע היה חגיגה משפחתית בכפר קָָרע שבוואדי ערה. בחאפלה סיפר השַׁאעֵר, הפייטן המקומי שתפקידו לבדר את הקרואים, מעשייה עממית על חמור, ובתוך כך השמיע פתגם על תפקידיו העיקריים של החמור בחיי הכפר: 'גַאלוּ לִלְחְמַאר: לַוֵוין? גַאל: יָא לִלְחַטַבּ יָא לִלְעֵין!' משמעותו של הפסוק: שאלו את החמור: לאן? והוא משיב: להביא עצים (להסקה ולשימוש ביתי) או למעיין (לשאוב מים). בהשפעת הסיפור והאירוע כתב זמיר שיר חדש, ופתח אותו בפסוק מקראי, ציטוט מספר ישעיהו: 'יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו' (ישעיהו א, 3), ובהמשך, בפזמון החוזר, הוא 'שתל' את הפסוק הפלאחי מכפר קרע בשיר כחלק אורגני . כך נוצר מיזוג בין מקור תנ"כי עברי קדום, ובין אימרה עממית פולקלורית ערבית בַּלאדית, כאומר: תרבות כפר אחת לנו! ואכן, בעבורו (של עמנואל זמיר) היו הכפר העברי, הערבי והבדואי זהים, דבר אחד, כפר ארץ־ישראלי שהוא חלק מהנוף הפסטורלי הארץ־ישראלי. כתוצאה מהמפגש בין עמנואל לבין הפסטורלה הזאת נוצר נוף־צליל חדש, מרקם מילולי חדש עטוף במצלול מלודי ערבי" (נחומי הרציון: "'זֶמֶר כְּפָרִים' - עמנואל זמיר, מורה דרך לזמר הכפר הישראלי?").
השיר בוצע לראשונה על-ידי לילית נגר ולהקת עמנואל זמיר, אך את עיקר פרסומו הוא קיבל בביצוע הצמד רן ונמה - נחמה הנדל (1998-1936) ורן אלירן (נ' 1934).
בשנת 1957 חיבר יוצר המחולות, שמואל (ויקי) כהן (2012-1933), (מכונה "מלך הדבקות", או "האבא של הדבקות") ריקוד מעגל לשיר בסגנון הדבקה.
השיר נדפס (מילים ותוים) בשנת תשל"ד, 1974, בקובץ השירים "עמנואל זמיר - זמר חג", בעריכת שלמה קפלן, תחת הפרק "נעורים ומחולות" (הספריה למוסיקה ע"ש ניסימוב מס 228, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך, עמוד 60).
השיר, המובא כאן מפי לילית נגר, הוא הקלטה חיה מהמופע "זמר חג", שיוחד לשיריו של עמנואל זמיר. המופע התקיים ב-8/11/1986 בתיאטרון החאן הירושלמי, והוקלט לתוכנית הרדיו "ניחוחי קציר", בעריכת איזי מן.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "עמנואל זמיר" ו"שירי אהבה", מפי:
• רן ונמה - נחמה הנדל (1998-1936) ורן אלירן (נ' 1934).
• אורה זיטנר (2020-1946).
• להקת דמול.
ידע שור קונהו (וחמור; ( - בית זה אינו מושר כאן)
וגם חמור ידע)
וחמור - אבוס בעליו.
על כן אל נא תתמהו, ידידיי,
לשמע אגדה
על חמור, חמור מאולף.
גאלו ללחמאר לווין?
גאל: יא ללחטאב, יא ללעין!
כפר אל כפר יביע אומר
ומספרים תמיד עליו
תחת עץ שיקמה או תומר
זה לזה כל בני ערב.
עם בוקר לשדה יצא פלאח,
והחמור הלך
עם הפח
לשאוב מן העין.
אפנדי עם הכרס רץ לכרך,
ולחמור על גב -
החוטב עצים שוב טוען.
גאלו ללחמאר...
כפר אל כפר יביע אומר...
גאלו ללחמאר...
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.
Ещё видео!