La arena recordará
Letra y melodía original: Java Alberstein
La arena recordará las olas, pero no a la espuma.
Fuera de ellos, que pasaron con un viento de una noche tardía
De sus recuerdos no se borrarán jamás.
Todo volverá a las profundidades, fuera de la espuma blanca.
La flores se deterioraron. La amistad, el amor
La juventud que de repente se terminaron,
la juventud que de repente se terminaron.
Como él, también sobre la orilla de su corazón vibraba algo pálido
Y ellos esbozaron en la arena, cuando la luna pasa
Y alumbra de repente caras extrañas y una floja sonrisa.
Todo volverá a las profundidades...
Había allí caracoles vacíos que decían su lamento de mar
Y un cementerio en las colinas
Y dos que pasaron silenciosos
Entre la flor y las tumbas y el árbol.
Todo volverá a las profundidades...
החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
הכל ישוב אל המצולות...
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה.
הכל ישוב אל המצולות...
