האצבע של ד"ר שפירא מסיביר
"רב בני ברקי נסע באוטובוס קו ירושלים תל אביב, לידו התיישב יהודי חבוש קסקט תנועותיו הסגירהו כעולה חדש מרוסיה, הלה סיפר לרב כי הוא מתגורר ברמתיים והוא חוזר עכשיו מהר הזיתים בירושלים, לשאלה מה עשה שם? השיב כי קבר שם אצבע
היהודי סיפר כי הגיע מערבות סיביר, שם התענה שנים במחנה והצער הגדול ביחד עם מאות צעירים מלאומים שונים, מעטים שבו חים הביתה בתום שנות המעצר.
ביום בהיר אחד נקרא למנהלת המחנה והתבשר כי תוך כמה ימים ישתחרר, לאחר שקיבל חנינה מהשלטון המרכזי.
הוא סיפר זאת לאחיו היהודים והידיעה נפוצה חיש מהר, לפתע פוגשת אותו ד"ר שפירא מרופאות המחנה, שם הייתה אסירה ביטחונית, הוא גילה באוזניה כי מיד שישתחרר ישים פעמיו לארץ ישראל בכל דרך שהיא.
היא "נדלקה" ושאלה אם יאות לקחת עימו צרור לארץ ישראל ולמלא שליחות, הוא השיב בחיוב.
ואז ביקשה ממנו להיכנס לחדר המרפאה, היא נכנסה לחדר הטיפולים ואחר זמן מה, היא יצאה כשידה נתונה בתחבושת ספוגת דם ובידה צרור קטן, שהגישה לאסיר היהודי, לשאלתו מה זה? השיבה: שמע אחי היהודי, עלי גזר בית המשפט הסובייטי מאסר ממושך, אני כבר זקנה, מיוסרת וגם חולה מהתנאים הנוראים , אפסו סיכויי לצאת חיה ממחנה המעצר וכנראה נגזר עלי להיקבר באזור נשכח זה. אבל אהיה מאושרת לאין קץ אם אבטיח שחלק מגופי יגיע לקבר ישראל בהר הזיתים בירושלים עיר הקודש . הצרור הקטן מכיל את האצבע הכרותה מידי השמאלית הזרקתי לתוכה חומר משמר, ואבקשך להבטיח לי למלא את השליחות הקדושה הזו.
היהודי הבטיח וקיבל את הצרור, וכששוחרר נשא זאת במסירות ובדרכים לא דרכים הצליח לצאת מרוסיה ולהגיע לארץ ישראל. והוא זכה להגיע לסיים את השליחות של ד"ר שפירא, מסיביר בהר הזיתים

свернуть