מילים ולחן: עוזי חיטמן

את כל כך מכוערת
להשתנות את מוכרחה
שברחוב את עוברת
כולם עוברים מדרכה

עקומות שתי רגלייך
ועליהן שיערות
לפעמים כך נדמה לי
יצאת מן המערות

שחור ולבן על שינייך
כמו מעבר חציה
פוזלות הן שתי עינייך
אחת מקנאה לשניה

שיער ראשך כמו ליפה
ומלא קשקשים
צורתך קטסטרופה
שאת זקוקה לניסים

גופך הוא כמו פירמידה
משולש הפוך
יש לך קול לא עלינו
קול גברי בס נמוך

ואת טפשה כמו הקרש
הקיר אינציקלופדיה לידך
כשאת מדברת חרש חרש
הטימטום נוזל ועוד איך

האם חשבת על ניתוח
לשינוי הצורה
כן את מתפזרת ברוח
צורתך צרה צרורה

שפצי את האף והשפתיים
תמרטי מן הגבות
תסדרי את השיניים
ועוד ועוד ועוד

אבל למרות כל אלה
את משגעת את הגברים
כשאת ברחוב נופלת
הם רוצים אותך להרים

свернуть