לא ישנתי רגע הלילה. חרדה נוראית. התעוררתי, והחלטתי לקנות אקדח. להגנה עצמית. מה אקדח, האלוף בריק אמר שאפשר להיכנס חופשי לָנָשָקיות של צה"ל ולקחת נשק. האמת? בסוד? הוא אמר שנוכל לקחת כמה פגזים הביתה. כמו הבדואים. חופשי חופשי, הוא אמר. אפילו נשק יום הדין אפשר לקחת מצה"ל. אין שומרים, אמר. אין חיילים בצבא, אמר. אז אם ככה, אני לוקח טיל חץ שיהיה להגן על השכונה, וגם כיפת ברזל – שם אותה על הגג, מה שבטוח, בטוח. כדאי גם לכם. מה, תצאו פראיירים? מה, אתם לא ישראלים? רוצו! כי הוא אומר שלא נשרוד פה, האלוף. ואלוף יודע משהו. רוצו תביאו נשק.
חזרתם, יופי. רק רימוני יד נשארו? לא נורא. תראו, אתם חייבים להבין את ההקשר. המכון למחשבה ישראלית – בהצלחה לפרופ' אבנר בן-זקן ולמכון – ובכן, המכון למחשבה ישראלית, אירח בשבוע שעבר את האלוף יצחק בריק, לוחם עם סכין בין השיניים, מצ'טה, אחד שיודע. אלוף שבאלופים. בכל מקרה, כששמעתי אותו, התחלחלתי. וויי אר דומאד, הסביר. עזה זה פינאטס לעומת מה שהולך לקרות פה במלחמה הבאה. והבעיה, שמי שמגן עלינו זו ממשלה ישראלית.... עם צבא ישראלי..... ותרבות ישראלית..... האלוף בריק אמר
