אל תשכחו להירשם וללחוץ על הפעמון 🔔 כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים 🎶. תודה. [ Ссылка ]
מילים: אהרון אשמן (1981-1896) |
לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב) (1993-1909) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
שירה: הלהקה הקולית של "הד ארצי" - Hed Arzi Vocal Ensemble |
השיר "גולו גולו אבן גלל" ("Golu Golu Even Glal") לקוח מהמחזה התנ"כי המקורי, "החומה" - "חזיון בשלוש עלילות מתקופת עזרא ונחמיה", מאת אהרון אשמן.
המחזה נדפס לראשונה בשנת תרצ"ח, 1938, בהוצאת "יבנה", תל-אביב. (*)
השיר היה נפוץ מאד באותם הימים. לחנו מתוארך בספרייה הלאומית לשנת 1937.
וכך סיפר אברהם הרצפלד, איש העלייה השנייה, מראשי תנועת העבודה וההתישבות העובדת:
"תקופת 'הספר הלבן' - תקופת התיישבות חומה ומגדל. זו החלה בשנת 1936 ונמשכה עד פרוץ מלחמת-העולם השניה. ... התיישבות זו היתה מכוונת לעליות על הקרקע באזורי הארץ, שכונו על־ידי הממשלה המנדטורית בשם אזור גי. הקרקעות שבתוך אזור זה, שהשתרע על פני מרבית שטחיה של הארץ, היו אסורים להתיישבות יהודית; אפילו אדמות שהיו ברשותנו קושאנים עליהן. התחכמנו: באישון-הלילה היינו עולים על השטחים האלה, ובטרם יאיר השחר היתה הקמת הנקודה מושלמת כולה. על־פי החוק העותומני, מבנה שהוקם וקורת-גג עליו - אין להרסו. נקל להבין מה רבה היתה השמחה - בכל קצות הארץ ומעבר להן - שליוותה כל אחת מהעליות האלה. וזה השיר ששרנו: 'גולו, גולו / אבן גלל, / מהרים חצבנוה, מנקרת צורים נקרנוה, / לתתה בקיר החומה.' הלם השיר את הלמות לבנו ואת הרגשתנו באותן העליות." (דבר, 22.12.1961).
(*)
--- המחזה "החומה" עוסק בבניינה ובחנוכתה של החומה בירושלים, תוך הדהוד את האירועים בארץ בזמן כתיבתו:
"דרמטיזציה יפה של מאורעות ראשית הבנין בימי עזרא ונחמיה נתן לנו מר א. אשמן בחזיונו 'החומה'. כדרך
הסופרים-האמנים, הכותבים על נושא היסטורי, לא הסתפק באישים הנזכרים בדברי הימים, אלא הוסיף עליהם
דמויות כדי להבליט יותר את קוי הזמן והמקום. (הבוקר, 20.5.1938). "תכנו ההיסטורי חדור כולו אקטואליות רוטטת
בת-זמננו". (דבר, 12.12.1938). "קורא אתה את המחזה וכל כך נדמה לך, שמדובר בו על זמננו, כי מה אין שם? מן
המופתי עד ד"ר מאגנס, או הרברט סמואל, ואפילו גדוד מגיני השפה." (הארץ, 2.9.1938).
--- המחזה "אומץ" על-ידי מסגרות החינוך בארץ, וקטעים מעובדים ממנו הוצגו על-ידי בני נוער בבתי ספר רבים ובחוגים
דרמטיים בעיר ובכפר. לדברי השחקן, מישה אשרוב, התשוקה למשחק דבקה בו בנערותו בעקבות "החומה": "כברוב
בתי-הספר קיים היה חוג דרמטי בבית-ספר פיק''א בפתח-תקוה, בו למדתי. זכורני. עבדנו על 'החומה' של אשמן,
והיה לי תפקיד ניכר במחזה. ההצגה לא נתקיימה - בגלל שביתת-מורים, אך בי דבקה תשוקה למישחק, שלא יכולתי
להשתחרר ממנה עוד. ..." (דבר, 20.5.1955).
--- המחזה נבחר לפתוח את הקונגרס הציוני הכ"ג שנערך בירושלים באוגוסט 1951 (היה זה הקונגרס הראשון
שהתקיים בירושלים לאחר הקמת המדינה). שמו שונה ל"חומת ירושלים". הוא תוכנן להיות מוצג על-ידי "תיאטרון
תנ"כי", שזה אך הוחלט להקימו בירושלים, בניהולו ובבימויו של הבמאי משה הלוי. משתתפיו, להקת "בראשית", היו
שחקנים חובבים. בסופו של דבר, הקמת התיאטרון לא צלחה והקונגרס נפתח ללא המחזה.
--- ביום העצמאות של שנת 1954 שודר המחזה "חומת ירושלים", בבימויו של זלמן לביוש, עם מוזיקה מאת עמנואל
עמירן, במסגרת שידורי "קול ישראל" המיוחדים לחג.
--- בשנת 1965 חיבר מרק לברי אורטוריה ל"חומת ירושלים".
השיר, המובא כאן מפי הלהקה הקולית של "הד ארצי", נטבע בשנת 1968 בתקליט "שירי ירושלים" (הד ארצי, 49-68 BAN).
התקליט הופק בשיתוף פעולה עם ההסתדרות הציונית העולמית - המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה.
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.
ביצוע של חבורת שהם לשיר, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "אהרון אשמן" ו"עמנואל עמירן".
גולו, גולו אבן - גלל, ( - בחלק מהשירונים מופיע: גולו גולו אבן גול)
מהרים חצבנוה.
מכליות צורים ניקרנוה ( - בחלק מהשירונים מופיע: מניקרת צורים ניקרנוה)
לתיתה בקיר החומה.
חומה בנויה לתלפיות.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.
![](https://i.ytimg.com/vi/BikEPYAEx5k/maxresdefault.jpg)