מילים ולחן: אביב גדג'
מתוך האלבום "תפילה ליחיד", 2009

הפקה והפצה: התו השמיני

מילים:
פתאום מוצא את עצמי
בדרך לסוף העולם
פתאום מוצא את עצמי
כמעט נעלם
בינתיים שותק ורק מתאפק
כי אין לי ממש לאן למהר
חוזר למולדת שכולה
הגעתי לכאן כמו כולם
מחוסר ברירה ומפחד ישן
עד שייפרע עוד פורען
הקורבן יחשוב שהוא תליין
השיירה עברה לא שואלת אף אחד
הקרקס הזה לא משאיר סימן...
ילדים מפוטמים וזקנים שלא למדו
המטיף החירש והקוסם השקרן
קורעים קריעה ותוקעים כף
ואומרים שעכשיו זה הזמן להתעורר
ואני עושה את עצמי עיוור
וכך זה נמשך שעות...
בראש השולחן יושב לו האב ורוח הקודש מעליו
הוא מאמין ונשאב אוכל ונשכב על הספה
הוא טעון בפסוקים, עסוק בפרטים, מתקמט וקמל, עושה את עצמו מתפלל
על הלחם החי, על הבשר המת, על הפרי שיצמח, על הגשם שירד...
אבל האדמה לא נותנת צ׳אנס אחד
השלווה הזאת מושכת את הזמן...
זה עסק מלוכלך ואני נכנס אליו בעיניים פקוחות
הגולם קם על היוצר, הגולם קם על היוצר
תשע בבוקר הגולם עוד לא מתעורר
הכל ייזכר והכל מצטבר והחור הרעב רק רעב וגדל
ואני... מעדיף להשתכר
ולא שנהיה לי טוב
לא שנהיה לי טוב
השיירה עברה, לא שואלת אף אחד
ואתה לא משאיר סימן

свернуть