מילים: אברהם בן-זאב
לחן: אוסקר סלדק
צֵל עַרְבִית חָמַק מִן הַתָּבוֹר
שָׁב הַצֹּאן וּבְשׁוּלָיו הַלֵּיל
שָׁב נִגּּוּן מֵחוֹף עַתִּיק יַחֲזֹר
נִגּוּנְךָ לֹא נָדַם יִזְרְעֶאל
תַּעֲנָךְ, קֵץ לְדִמְעָתֵךְ
פָּס הַצָּר הַשִׁבֳּלִים גָּבְהוּ בְּשַׁעֲרֵךְ
אַף יָפוּ בְּנוֹתַיִךְ
כְּשָׂדוֹת טֶרֶם קַיִץ
בְּנוֹת תַּעֲנָךְ
מַה בְּפִי הָעֶרֶב, מַה לָּכֶן סָח
הֲיֵעָנֶה
הֲתָבֹאנָה אֶל אֹהָלָיו
עֲדֵי שַׁחַר, שַׁחַר יָשׁוּב
אֶל הַכֶּרֶם יַקְבִּיל
חֲלִילְכֶן אֶת אוֹרָיו
יָם כֻּתְנָה צִבְעֵי אָבִיב עוֹטֵר
יוֹם חֻלִּין עָמוּס רֵיחוֹת שֶׁל חָג
וּדְרוּכָה מִקֶּשֶת עֵין הַשּׁוֹמֵר
עֵת נוֹשֵׁק לְנִשְׁקוֹ הַיָּרָק
תַּעֲנָךְ, שָׁבָה תִּפְאַרְתֵךְ
וְאַשְׁרֵי, אַשְׁרֵי הָאִישׁ כִּי בָּא בְּשַׁעֲרֵךְ
בּוֹ יָפוּ בְּנוֹתַיִךְ
מִשָׂדוֹת טֶרֶם קַיִץ
בְּנוֹת תַּעֲנָךְ...
