שוב רועד הגבעול... \\ א.רוזנבאום
תרגום: מקסים ז'אק
[ Ссылка ]

שוב רועד הגבעול
ומרכין ראש הצידה
בשדה טרום זריחת יום חדש.
לא המיתו אתמול,
גם היום לא ימיתו,
רק מחר גזר דיני ימומש.

שיר אחד אחרון עד מחר עוד אשירה
מול חופי הנהר המהיר,
ואזי סוהרים על הבוקר יעירו,
יעמידו אותי אל הקיר.

אין לקשור את ידיי
ולשים לא כדאי
תחבושות,
לא רוצה את עיניי
לעצום,
לא רואים אז דמעות.
אסתכל לחמה במרום,
אחייך ואוויר צח אנשום.
לא רוצה את עיניי
לעצום,
לא רואים אז דמעות.

שוב עם צו חיפוש הגיעו, לנפשי דפקו בדלת
ועדי הראייה נעצרו במסדרון.
שוב חושק אני שיניים, מסתכל איך בני הכלב
מתוכי ליבי ישליכו, כמו בגדים מהארון.

שוב אשתי תפרוץ בבכי, טוש תמרח על העיניים,
וילדה שלי קטנטונת תייבב בעריסה.
ויתחילו הם ללכת על נפשי במגפיים,
משאירים בה סחי ורפש כמו על פני המדרסה.

אגרופים אצמיד ביחד,
לא אקח חוק לידיים,
למבוגר מהם אציע
לחכות על הדרגש.
שירגיש יותר בנחת,
ויביט משם בינתיים
איך שאימא מתחננת
על חיי בקול נרגש.

האומנם לא התעייפתם מההרג, בני הרשע?
האומנם יושנים בשקט אחרי זה בלילות?
שוב זורקים אתם לקבר צדיקים חפים מפשע,
שמא אין אתם שומעים את זעקת המשפחות?

שוב רועד הגבעול
ומרכין ראש הצידה
בשדה טרום זריחת יום חדש.
לא המיתו אתמול,
גם היום לא ימיתו,
רק מחר גזר דיני ימומש.

свернуть