איטה בן-חיים קלר היתה בת 3 כשאמה השאירה אותה במרתף בפולין ועזבה אותה שם לפני שנפרדה ממנה זכרה אמה של איטה להגיד לאיטה לא לבכות וחיבקה אותה.
מאז ועד שמלאו לה 50 שנים לא דברה איטה עם הילדה שבתוכה. רק בבגרותה יכלה איטה להציץ פנימה ולהיזכר. חומת ההדחקה נסדקה והזיכרונות הציפו אותה ויצאו החוצה. אחד הביטויים של החפירה הפנימית הוא שיר שכתבה איטה לילדה בת השלוש שנשארה לבד, וקראה לו "למדי אותי".


свернуть