אברם לקח את אשתו שרי, את אוהליו, את עדרי הצאן והבקר שלו, את משרתיו ועזב את אור. גם לאחיינו, לוט, היו בעלי חיים ואוהלים רבים, והוא הצטרף אליו למסע. הם חצו נהרות וטיפסו על גבעות עד שלבסוף הגיעו אל ארץ כנען, הארץ שאלוהים סיפר עליה לאברהם. הם חיו באוהלים בשדות הרחבים. בכל בוקר הם הוציאו את הצאן והבקר למרעה, אבל עד מהרה הם נתקלו בבעיה: לא היה מספיק מקום מרעה לכל הבהמות שלהם. אברהם ולוט היו צריכים להיפרד.
"בחר לך אם ללכת או להישאר כאן", אמר אברם ללוט. לוט הסתכל לעבר העיר סדום. המרחבים סביבה היו מכוסים בירק והיו בהם הרבה מים. הוא בחר לעצמו את האדמה הטובה ביותר והעביר את בהמותיו ואת רכושו לסדום.
יום אחד באו שלושה אנשים לאברהם ואמרו לו שאלוהים עומד להחריב את סדום, מכיוון שהאנשים שגרים בה רשעים מאוד. האנשים שבאו אל אברהם[?? אברם, אולי לשנות מההתחלה לאברהם] אלה היו מלאכים מאלוהים. אחד מחטאי סדום היה שגברים התחתנו עם גברים ונשים עם נשים. אלוהים רוצה שכל איש יתחתן עם אישה אחת בלבד, אבל לאנשי סדום לא היה אכפת מדרכי אלוהים.
אברהם ביקש באלוהים להציל את סדום. אלוהים הסכים להציל את סדום, בתנאי שיִימצאו בה עשרה צדיקים, אבל לא היה בה אפילו עשרה אנשים שאהבו את אלוהים. לוט ישב בשער העיר כשמלאכים נוספים הגיעו לסדום, הוא קיבל את פניהם והזמינם ללון בביתו. המלאכים הזהירו את לוט שאלוהים עומד להחריב את העיר. למחרת בבוקר הם אמרו: "מהר, קח את אשתך ואת בנותיך, וצאו יחד מן העיר". הם מיהרו והובילו את לוט, את אשתו ואת בנותיו אל מחוץ לעיר, והזהירו אותם שלא יסתכלו לאחור. אלוהים שלח אש וגופרית מהשמים ושרף את סדום ואת כל סביבותיה. אשתו של לוט לא הצליחה להתאפק והסתכלה לאחור, ומיד הפכה לנציב מלח.
איזה סיפור עצוב! לוט, שברוב אנוכיותו בחר לעצמו את פיסת הארץ היפה ביותר, איבד בסופו של דבר את אשתו ואת ביתו. אלוהים רוצה שנתרחק מהרע. הוא רוצה שכל גבר ישא לעצמו אישה אחת. אלוהים ישפוט את האנשים שאינם עושים את הישר בעיניו, אבל את אלה שמצייתים לו, כמו אברם – הוא יברך.
בראשית פרקים י"ב – י"ג; י"ח – י"ט
======================================
סיפור זה הוא חלק מהספר "101 סיפורים נבחרים מכתבי הקודש" של אורה מילר. תרגום לעברית: מרים גבעוני. הוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל.
לרכישת הספר:
[ Ссылка ]
