ואני עוד מוכרח להגיד לך מכאן,
לא הרגשתי כבר כלום נהייתי אטום תקופה ארוכה.
אין שלווה בעולם, סקס מוזר בחצר,
רוקנרול בחלל ואני מתחנן שנתחיל לדבר.

ומעבר לזה אלוהים אדירים,
גם אם אינך מרגישה את זה כך, אני עוד שלך.
ואני מסדר מגירות ואומר:
"אהובת לבבי זה הזמן השביר בואי נתחיל לדבר".

נדבר מהלב נדבר מהלב,
נעורר חלומות ישנים נפרק ת'כאב,
נעבור את הגבול, כמו שפעם מוקדם,
ריקים משיקול, מלאי אהבה והמון רגש חם.

בדממה הדקה בעולם שנפצע,
לאחרונה את נראית כמו ילדה שאבדה לי, ברחוב בלי מוצא.
בואי נתחבק בהופעה, בואי נקשיב לפסנתר,
שנגמור כאן לשיר, נעזוב את העיר ונתחיל לדבר.

נדבר מהלב...

כבר שבוע מוזר רבי נחמן בראש,
אולי אלה אולי השנים היפות ואין אחרות,
בואי נתחיל בחצות, נראה איך ייגמר
לא נדחה למחר, את מה שלא נאמר ונתחיל לדבר.

נדבר מהלב...

свернуть