תובנה חשובה, אדם שהוא בריא בנפשו ושהדימוי העצמי שלו בריא, כשהוא מסתכל על אירוע כלשהו - סיכויים רבים מאוד שהוא יפרש אותו לחיוב, וגם אם הוא שלילי מאוד - הוא לא ייחס לו משמעות גדולה.
לעומת זאת אדם שהדימוי העצמי שלו נמוך - בדרך כלל יפרש כל נתון של המציאות לשלילה.
לדוגמא: מישהו העליב אותנו, אם האדם מרוצה מעצמו, יודע מה הוא שווה בעיני עצמו, לא משנה אם זה נכון או לא, ותיבת הרגשות שלו מלאה, הוא שבע ודשן מבחינה רגשית ומישהו העליב אותו, זה לא הכי נעים, אבל לא קרה כלום, הכל בסדר, נוח לרצות וקשה לכעוס, אבל אם הכל ריק בפנים, אם יש בצורת, אם אדמת הרגשות שלו חרבה ומישהו פגע בו - הוא יפרנס את המריבה הזאת 50 שנה, כי הוא מקבל ממנה סוג של סיפוק.
הדימוי העצמי שלנו הוא המפתח - לא היחיד אבל המרכזי - לאיכות החיים שלנו.
