מסע אל הגבעות והחוות ביו"ש
יום 3: חוות הנערים
אז הפעם רציתי ממש לרדת אל השטח ולפגוש את הנערים שישנים באוהלים, יוצאים למרעה בימים ושומרים בלילות.
אומנם מבחינתי התנאים היו קשים יותר אבל הרוח והחוויה פיצתה על הכל.
נהניתי מהם, יש בהם משהו אחר, מיוחד וכמתבונן מהצד הבחנתי שגם בינם לבין עצמם יש אווירה של פרגון ואהבה.
לא פחות חשובה היא העובדה שבזכותם כבר אין יותר גניבות ביישוב היהודי הסמוך וכל השטחים העצומים שבאזור נחשבים שטחי המרעה שלהם.
אם מדינת ישראל הייתה משכילה לנצל את הפוטנציאל העצום הזה היה ניתן לייהד הרבה מאוד מחבלי מולדת שהופכים עם הזמן להיות אקסטריטוריה ליהודים.
צפו בשאר הפרקים כאן: [ Ссылка ]
=======
אל מסע הגבעות והחוות ביו"ש יצאתי קודם כל כדי לעבור בעצמי תהליך נפשי והתחדשות לקראת ראש השנה.
רציתי משהו חזק. מטלטל. שיוציא אותי מאזור הנוחות ושיאתגר אותי והרגשתי שבגבעות וההרים ביהודה ושומרון נמצאת התשובה שלי.
לא טעיתי.
יצאתי בג' אלול תשפ"ב [30/08/22] כשבכל יום הגעתי לחווה חדשה. צילמתי, תיעדתי, עזרתי בשמירות ולמחרת ערכתי את החומר המצולם.
משעה וחצי בממוצע של חומר גלם הייתי צריך להוציא סרטון באורך של 4-5 דקות כך שאת כל שעות הבוקר הקדשתי לעריכה. את כל תהליך הפקת הסרטון עשיתי בנייד שלי .
לאחר שסיימתי את הכנת הסרטון פרסמתי אותו ועברתי הלאה לחווה הבאה. לביתי חזרתי רק בסופי שבוע - ותודה לאשתי והילדים
המסע מומן מכספי האישי.
חשוב שתדעו שלא הספקתי להגיע לכולם ושיש עוד חוות נוספות עם אנשים וסיפורים מעצימים שלא זכיתי לתעד. כך שלפניכם רק טעימה ממציאות גדולה הרבה יותר.
אני מודה על הזכות להיות השליח להביא את הסיפור המדהים הזה לכמה שיותר אנשים
#מסעהגבעות
