אל תשכחו להירשם וללחוץ על הפעמון 🔔 כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים 🎶. תודה. [ Ссылка ]
מילים: יעקב אורלנד (2002-1914) |
לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) |
עיבוד: שמעון כהן (נ' 1937) |
שירה: שמעון ישראלי (2023-1932) - Shimon Israeli |
שנת כתיבה והלחנה: 1942.
את השיר "שלכת" ("עמוק עמוק העצב בעיניים") ("Shalekhet") ("Fall"), חיברו יעקב אורלנד ומרדכי זעירא בערב חורפי וגשום של שנת 1942, בקפה "כסית" ברחוב דיזנגוף בתל-אביב. שניהם שירתו אז בצבא הבריטי:
""כתבתי את השיר בערב אחד ב'כסית', עם זעירא, ערב גשום וטורדני. ישבנו באיזו פינה, משום מה התחלנו לכתוב שורה שורה, אני כתבתי, הוא כתב בינתיים את המנגינה, וכו'. אני חושב שהראשונה ששרה את המנגינה היתה (חנה) רובינא שישבה כנראה גם כן אז ב'כסית'. הראינו לה את השיר והיא התחילה לעזור לנו לשיר אותו. זה היה בשנות המלחמה.היינו נפגשים אז ב'כסית' במדים או שלא במדים." (מתוך: ראיון שקיימה ד"ר ציפי פליישר עם יעקב אורלנד ב-10.2.1963: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", חלק ב', 1964, עמ' 378).
עוד סיפר אורלנד: "באותה תקופה, ולא רק באותה תקופה, כתבתי הרבה שירי עצב [...]. לרוב כתבתי אותם לעצמי [...] כדי שיהיה לי מה לשיר כשעצוב לי. הִרבה לשיר אותו, ביחד עם (חנה) רובינא, אלכסנדר פן. הוא אהב את ריח היין שנדף מן השיר הזה, ואת הבדידות. באחת ההזדמנויות הוא אמר לי: 'בעצם את השיר הזה כתבת על עצמך, אבל עלי, ואתה בעצמך אינך בודד כל כך. השיר שכתבת הרבה יותר בודד ממך'."
מרדכי "זעירא הלחין את השיר בעזרת נגינה במסרק (!). אליהו הכהן סיפר, כי זעירא נהג להחזיק בכיסו מסרקים בגדלים שונים, שעטף אותם בנייר סיגריות והצליח להפיק מהם צלילים של כינור, של צ'לו ואף של חצוצרה, ובשל כך חבריו כינו אותו 'מיטיה מסרקי'. (תמר וולף-מונזון: "זעירא נגע בשיר מגע גימור והפיח בו חיים של משמעות", הספרים - בלוג הספרייה הלאומית, 1.8.2022).
השיר זכה לביצועים רבים בעיבודים שונים.
השיר, המובא כאן מפי שמעון ישראלי, הוקלט ב-20.10.1964 על-ידי קול ישראל.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יעקב אורלנד" ו"מרדכי זעירא", מפי:
• שמשון בר-נוי (1988-1922).
• יפה ירקוני (2012-1925).
• שמעון ישראלי (2023-1932) - הקלטה מתחילת עשור 1960.
• רונית אופיר (נ' 1951).
עמוק, עמוק העצב בעיניים,
עמוק, עמוק היין במרתף.
הלילה את ליבי אקרע לשניים:
לך ולגביע הנוטף.
אל תשאלני מה, אל תשאלני איך,
בני אדם נולדו לשתוק ולחייך.
בני אדם נולדו לסלוח וללכת
כרוח הנושבת בשלכת.
דולף, דולף הדלף,
דולף ומייבב.
עברו עליי שנות אלף,
שנות אלף שבלב.
זמר, ליבי, ללילה -
הי, טירי-טירי-טיילה.
נגן נא לעולם - ( - מושר: זמר נא לעולם)
הי, טירי-טירילי-טם.
במרתפים הרוח מייבבת, ( - מושר: במרתפים יש רוח מייללת)
במרתפים אין אור בחלונות.
אבל אדם בוכה שם כמו ילד,
אבל אדם חולם שם חלומות.
אל תשאליני אן, אל תשאליני איך,
גם אתה אינך יודע והולך.
ודאי ישנו מקום שבו עומדים מלכת.
שבו יתום העץ גם משלכת.
דולף, דולף הדלף...
תמונת שמעון ישראלי שבסרטון: מתוך חוברת התקליטור "שמעון ישראלי - סתם יום של חול - האוסף".
מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.
