קריאה בתורה, בנוסח מרוקאי, קריאת פרשת השבוע, פרשת חקת. בשלמותה. בטעמי המקרא לפי נוסח יהדות מרוקו, הפרשה הוקלטה לצורך הוראת חתני בר מצוה, ובכדי לסייע למשננים לפני קריאת הפרשה בבית הכנסת, מפי אביחי דנינו טל' 052-4317158 הפרשה עוסקת במספר נושאים:
1. פרשת פרה אדומה. הקב"ה מצווה את משה ואהרון, לקיים את מצוות 'פרה אדומה'. והתורה מפרטת את אופן הכנת מי הטהרה, את דרך השימוש בהם וכן כמה מדיני טומאה וטהרה.
2. פטירת מרים ומי מריבה. בשנה הארבעים לשהות בני-ישראל במדבר, סמוך לכניסתם לארץ ישראל. התורה מספרת על פטירתה של מרים הנביאה, וממשיכה ומספרת ברצף: "ולא היה מים לעדה, ויקהלו על משה ועל אהרון". מכאן אנו למדים על באר המים שליוותה את בני-ישראל במדבר, בזכות מרים הצדיקה, וכרגע, לאחר פטירתה, נעלמה הבאר והעם צמא למים.
3. משה ואהרון ממהרים אל פתח אוהל מועד, שם נגלה אליהם ה'. והוא מצווה למשה לקחת את מטהו, להקהיל את העם, ולצוות על הסלע שיוציא מים. משה מכה על הסלע פעמיים במטה, ומים רבים פורצים מן הסלע, להשקות את העדה ואת צאנם. (משה ואהרון נענשים חמורות על כך שלא עמדו בציווי לדבר אל הסלע, אלא הכו בו. נגזר אליהם, כי לא יזכו להכניס את העם לארץ ישראל. )
4. שיחות כושלות עם מלך אדום. עם ישראל מתקרב לארץ מכיוון דרום מזרח וחונה בקדש, על גבול ארץ אדום. משה שולח שליחים למלך אדום, מספר לו את קורות ישראל, ומבקש את הסכמתו לחציית ארץ אדום בדרך לארץ ישראל. משה מבטיח כי העם ילך רק בדרך המלך ולא יגרום כל נזק לשדות ולכרמים. מלך אדום משיב בשלילה ומאיים במלחמה. משה מנסה שוב ומציע תשלום עבור אוכל ומים שיידרשו בזמן המעבר. תשובת מלך אדום שלילית, והוא שולח צבא כבד לקראת עם ישראל. משה מוותר, ועם ישראל עוזב את קדש וממשיך בדרכו.
5. אהרון מת במיתת נשיקה בהור ההר על גבול ארץ אדום, משה, אהרון ובנו-יורשו אלעזר, עולים אל ההר לעיני כל העדה. שם, בנקרה מזומנת, מפשיט משה מאהרון את בגדי הכהן הגדול ומלבישם לבנו אלעזר. אהרון מת, ומשה ואלעזר יורדים מן ההר. (ועם ישראל בוכה ומתאבל במשך 30 יום.)
6. מלחמה עם הכנעני מלך ערד מפני שאינו רואה בעין יפה את הגעתם של בני ישראל לאזורו, והוא יוצא למתקפה צבאית, ואף שובה שבי במבני ישראל. משה מתפלל לה' ומבטיח שאם ינצח במלחמה יקדיש את השלל לקב"ה. ה' שומע לתפילת משה, ובני ישראל מנצחים במלחמתם נגד הכנעני.
7. העם מותש מהדרך המתארכת בגלל הצורך לעקוף את ארץ אדום. שוב מתאוננים אל ה' ואל משה. הקב"ה שולח נחשים ושרפים להעניש את העם. העם מבין כי חטא, ומבקש ממשה כי יתפלל בשבילם. במענה לתפילתו, אומר ה' למשה להכין נחש נחושת ולהציבו על עמוד גבוה. ההבטה למעלה, אל הנחש, מביאה לכוונת הלב כלפי האלוקים שבשמים, וכך באה רפואה למי שננשך.
8. שירת הבאר. הודיה להשם. בקצרה וברמז מספרת התורה על האמוריים, אל גבולם הגיע ישראל בתום כמה מסעות, שזממו לפגוע בעם, בעוברו סמוך לגבולם. בניסים מופלאים הציל ה' את עמו, והעם שרו שיר שבח והודיה בהכרת תודה.
9. המסע צפונה, לאורך גבולה המזרחי של ארץ ישראל, מביא את ישראל לגבול האמורי. שוב שולח משה שליחים, הפעם אל מלך סיחון, ומבקש לעבור בארצו. סיחון, כמלך אדום, משיב אף הוא בשלילה, ויוצא למלחמה בישראל. בני ישראל משיבים מלחמה שערה, כובשים את ארץ האמורי וחונים על גבול הבשן, הנתון למלכותו של עוג. עוג אוסף את צבאו ויוצא להילחם בישראל. ה' מבטיח למשה כי אין לו לפחד מפני עוג, והוא יכריע אף אותו. לאחר הניצחון, עם ישראל ממשיך במסע צפונה, וחונה בערבות מואב אל מול יריחו.
על ההפטרה
ההפטרה היא בספר שופטים, פרק י"א, פסוקים א'- ל"ג (התימנים מסיימים בפסוק מ', ברומניא סיימו בפסוק כ"א, ובפוזנא סיימו בפסוק כ"ד). בהפטרה שנקרא מתואר סיפורו של יפתח הגלעדי ומלחמתו בבני עמון. לפני המלחמה נותן יפתח סקירה היסטורית, הכוללת גם את המלחמה נגד סיחון ועוג המתוארת בפרשה.
יש לציין שבשנים מסוג השג, פרשת חוקת נקראת בראש חודש תמוז היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "כה אמר השם, השמיים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה והקבועה לפרשת חוקת.
יש להדגיש כי התמונה מעוטר בתפילין, היא כדי להמחיש שהקריאה הוקלטה ביום חול ולא בשבת או במועד. ח"ו. לאחרונה, מצורף לקריאת התורה הטקסט מתיקון קוראים, כדי לסייע ללומדים ולמשננים.
לעילוי נשמת אבי-מורי שלום בן יוכבד ע"ה.
