Beit Ha’Arava was originally established in 1939 by European members of Zionist youth movements who had fled Nazi Germany to Mandatory Palestine It was named after the biblical village of the same name allocated to the tribe of Benjamin (Joshua 18:22), located in the Arabah plain, and means "House in the Desert". the Kibbutz became famous for its experiments in land reclamation, the residents reclaiming land that had never been previously cultivated. Zvi Dror published a history of the founding of Beit Ha’Arava in 1994, entitled Shutfut Bema'aseh Habria (English literal translation, "Participating in the Act of Creation")
In 1947, Beit Ha’Arava had a population of over 200. On 20 May 1948, after a failure to reach an agreement with Transjordan's King Abdullah, Beit Ha’Arava and the nearby Kalia were abandoned due to their isolation during the fighting of the 1948 Arab–Israeli War. The residents of the villages evacuated to the Israeli post at Sodom
(Wikipedia)

בית הערבה הוקם לראשונה כקיבוץ ב-8 במאי 1939 על ידי חלוצי תנועת הנוער המחנות העולים של הקיבוץ המאוחד.
הוצע להם להקים יישוב חקלאי בשטחי המפעל של חברת אשלג ארץ-ישראלית בצפון ים המלח . הקרקעות יוכשרו לחקלאות ע"י שטיפה ממלחים. בעקבות הצעתו של גנן של המפעל נשלח כח חלוץ של ארבעה חברי המחנות העולים שהחל לעבוד במפעל.
בינואר 1939, נשלח משה אייזיקוביץ (אייזיק) מרמת רחל והתיישב לבדו עם כלב בצריף עזוב בשטח המפעל כדי להתחיל בניסיונות בשטיפת אדמה. באוגוסט 1939 הוקם אוהל בצמוד לצריף, וחברי הקבוצה שעבדו במפעל יחד עם חברים נוספים עברו להתגורר ליד הצריף.
ב-20 בפברואר 1940 הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע בטקס בו נכחו אורחים רבים.
היישוב הוקם באופן בלתי חוקי בניגוד להוראות הספר הלבן וללא היתר של שלטונות המנדט הבריטי והוצג לשלטונות הבריטיים כשכונת מגורים של פועלי המפעל. הפעילות החקלאית במקום הוצגה כנדרשת להספקת מזון טרי לעובדי מפעל האשלג.
הקרקע המלוחה הוכשרה במשך שנים על ידי שטיפה, בהנחיה של שלמה רביקוביץ' מהתחנה לחקר החקלאות ברחובות וגדלו בה עצים, בננות וירקות - בעיקר עגבניות. כן הוקמו במקום מספר בריכות דגים. בריכות הדגים משכו אליהן אגמיות וברווזים שאותם, פקידים בריטים רבים, ובהם הנציב העליון הרולד מקמייקל, צדו כתחביב בימי ראשון.
בשל ריחוקו היחסי שימש הקיבוץ כמחנה הכשרה ואימונים עבור פלוגות של הפלמ"ח. בנוסף, סייעו חברי הקיבוץ לאנשי הפלמ"ח בהברחת עולים מעיראק, פרס וארצות ערב נוספות דרך היבשה, שחצו את הירדן בסמוך לקיבוץ.
עד ל-20 במאי 1948, עובדי המפעלים וכן מחלקת פלמ"ח מהגדוד השישי בחטיבת הראל, בת כ-65 איש - פונו מצפון ים המלח בדרך הים לסדום.
בסוכות ה'תשמ"א, 1980 הוקמה היאחזות נח"ל בשם "בית הערבה" על ידי תנועת הנוער העובד והלומד סמוך למנזר דיר חג'לה כ־5 ק"מ מערבית למקום שבו ישב בעבר הקיבוץ, ובשנת 1986 ההיאחזות אוזרחה.
בשנת 2000 עבר קיבוץ בית הערבה המחודש לנקודת הקבע שלו, מערבית לכביש עוקף יריחו.
(ויקיפדיה)

свернуть