בימוי ואנימציה: יונתן ורדי ורועי ורנר
צילום: רם שני
תודה ענקית לחברה מקרקס Y

מילים ולחן: אריק ברמן

אני עולה לירושלים למסיבה המי-ומית,
אני הולך לרחוץ ידיים בביצה המקומית,
אני אשים פתק או שניים בחומה האלוהימית
אבל לא לשם שמיים אלא לשם הגשמה עצמית.

אני אוביל גדודים של נוער במלחמה הקיומית,
יכתבו אלי בדואר, אני אחתום להם את שמי,
לאסיר בבית-הסוהר, לחולה הסופנית,
אבל לא בשם הטוהר אלא בשם הגשמה עצמית.

איזו אישה פעם אמרה לי שבכלל זה לא כדאי לי,
אבל מה היא מבינה? אני עוד שנייה נוגע!
"תשמור את החלומות לעצמך וללילות,
כדי שתוכל להתעורר, אחרת תשתגע...".

אני אבוא לתוכנית אירוח ואחייך לצלמים,
המיקרופון לא יהיה פתוח אבל יראו לי את הפנים,
לשמאלי סוכן ביטוח, לימיני איזו דוגמנית
היא תדבר על החיבור לרוח ועל הגשמה עצמית.

אני אביא איזו זמרת שתשיר לי בתקליט,
אני אכתוב שיר על כדורגל, עם פזמון כזה קליט,
נערבב עם קורט רגש שיר מולדת עממי,
אבל לא בשם הדגל אלא בשם הגשמה עצמית.

איזו אישה פעם אמרה לי...

אני אשיר שיר לשלום על הכיכר הלאומית,
אני אצביע לשלום על הכיכר המהומית,
אני אצדיע לשלום על הכיכר הנאומית,
אני אביא את השלום! כן, הגשמה עצמית.

אני אשיר לך סרנדה למרפסת הדרומית,
זאת תהיה כזו בלדה עם הלחן הממיס,
שיוריד אותך למטה, את לא תרגישי בתרמית
וניסע אלי הביתה לקצת הגשמה עצמית.

איזו אישה פעם אמרה לי...

נדמה לי שאמא פעם אמרה לי...

свернуть