אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל־יְצִיר נִבְרָא,
לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כָּל, אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה.
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעוֹז וְהַמִּשְׂרָה.
בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיוֹן, בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד, גְּדוֹל כֹּחַ וּגְבוּרָה.
וְהוּא אֵלִי, וְחַי גּוֹאֲלִי, וְצוּר־חֶבְלִי, בְּיוֹם־צָרָה.
וְהוּא נִסִּי, וּמְנוּסִי, מְנַת כּוֹסִי, בְּיּוֹם אֶקְרָא.
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי, בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה.
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי, יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.
