ביוני 1941 פלשה גרמניה הנאצית לשטחי ברית-המועצות במסגרת "מבצע ברברוסה״. הגרמנים פתחו במלחמת חורמה נגד מה שכינו ה"סכנה היהודית-בולשביקית", שהיא מרכיב מהותי באידיאולוגיה הנאצית.
בנוסף, הם שאפו ליישם אחרי המלחמה תוכנית גרנדיוזית לרצח ולשעבוד של עשרות מיליוני סלאבים, ולנצל את השטחים שבהם חיו לטובת הכלכלה של הרייך השלישי.
עם הפלישה, בהתאם לפקודות שניתנו, החל רצח שיטתי של יהודים. בימים הראשונים למבצע נרצחו בברוטליות בעיקר גברים. כעבור כמה שבועות החלו הגרמנים לרצוח גם נשים וילדים יהודים, ואיתם קשישים וחולים.
הרצח הפך לטוטאלי. הוא התבצע פנים מול פנים בבורות ירי.
הוא הלך והתפשט מסוף קיץ 1941 ברחבי שטחי הכיבוש במזרח אירופה.
בשיטה זו רצחו הגרמנים ועוזריהם עד סוף המלחמה למעלה משני מיליון יהודים בברית- המועצות וברחבי אירופה.
שיטת הרצח הייתה ״בעייתית״. היא לא הייתה מהירה ו"יעילה" מספיק לתפישת הגרמנים, ויצרה קשיים נפשיים בקרב חלק מהרוצחים.
דרגי הפיקוד חיפשו פתרון אחר.
השימוש בגז, שנוסה בעבר, נבחר כעת כחלופה מתאימה.
[ Ссылка ]
