במקור מאלבום "חום יולי אוגוסט"

משאירה פתקה על המקרר,
למה היא רומזת
איזה רגש מתעורר,
ימים כאלה שאוהבים,
נדירים עכשיו.
נוסעת לירושלים אל המנזר.
לא היא לא נוצריה,
היא רק זקוקה לעזרה.
ימים כאלה, שבגוף קר,
אני זקוק לה נורא.
משאירה יומן חיים קטן כמו יומן תלמיד
כזה שהיא כתבה, מלא קשקושים ועצבני,
לא מלא תקווה, לא מלא מילים, לא מסגיר פרטים.
עומדת בתורים גדולים, הזמן לא עומד.
הוריה, שיהיו בריאים, אליהם לא תלך,
ימים כאלה אני לומד, ומחכה שיעברו.
קורא מה בעיתון ריכלו עלי ועליה,
כלבים נובחים, שינבחו,
ימים כאלה מרוב בהלה,
אני ממש פוחד.
מזעיק חבר אחד רופא, לא זה לא רציני.
הוא מזריק לי תרופה,
ימים כאלה אני נרדם, ובשנתי בוכה.
תגיד לי אם חטאתי לך, צערה גובר,
אני אומר לה "לא" וחש כאילו משקר.
לא מלא תקווה, אני נושך שפתי,
מחכה לבוא שיר.
איזו מין אישה אני אוהב?
מלחמת התשה לא תסתיים.
היא מביאה אותי עוד שעל,
להזדמנות אחרונה.
איזה דבר טינה נאמר עכשיו,
למה לא נשכב כדי שהכל יטוייח,
ימים כאלה פחות או יותר,
אני נלחם על חיי.
נוסע בינתיים בתוך מכונית,
אין לי יעד, אין לי בית, אין לי זיונים.
ימים כאלה ללא תשוקה, ימי סיומים.
משאירה פתקה על המקרר אותך אני אוהבת,
גם כשזה נראה לשוא.
ימים כאלה מחפש אותך, אל תברח עכשיו,
איזה רגש מתעורר, סבל או אבל,
ימים כאלה עד שיום אחד, הכל יגמר.
מי יאמר ראשון סליחה, קשה,
קשה לנשום, אויר לא בא מן הים,
ימים כאלה נלחם על כבודי,
היא נלחמת גם.
נמל תעופה עם ילד כמה מזוודות.
לא אמרה לי תלך,
לא אמרתי אחזור.
כותב את השיר בתוך המטוס ועף לניו יורק.

свернуть