היום אני רוצה לספר לכם על חנן שיש עליו תלונות רבות מצד חבריו, מורים והורי חברים שהוא מכה ילדים. לא רק שהוא מכה אותם הוא משתלט עליהם ודורש מהם לציית לו ולעשות את כל מה שהוא אומר. סוף סיפור. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם אומרים לחנן או עושים עם חנן אילו הייתם ההורים שלו?

אני מביט עליכם והפעם אתם שקטים. אולי לא רוצים להיזכר. אז תגידו לי הורים יקרים, למה חנן מתנהג באלימות כלפי חבריו? חנן משתלט על חבריו משום שזה נותן לו תחושת כוח. הוא כנראה חושש שישתלטו עליו ונאבק בהרגשת החולשה שלו. אז הוא עושה היפוך כמו שרבים מאתנו עושים. זוכרים את הילד שמפגין רגשי עליונות בזמן שיש לו רגשי נחיתות, אותו דבר חנן. ילד שיש לו ביטחון אמיתי לא מתנהג כך. אבל חנן צריך להילחם נגד הפחדים שלו והחולשה וחוסר הביטחון הפנימי שלו לכן מכה אחרים. מי שמכיר את חנן מקרוב כמו הוריו ודאי יכול לספר לכם על רגעים שבהם חנן חש עצמו כל כך חלש ואובד עצות. זה נכון מה שאני אומר ההורים של חנן? אתם מסכימים. אז מה אתם צריכים לעשות ההורים של חנן? ראשית אתם חייבים להציב לו גבולות לטובת ילדים אחרים וגם לטובתו. למה זה לטובתו. משום שרק אם חנן יתקל בקיר ויבין שיש חזקים ממנו ולא מרשים לו להרביץ הוא יוכל להתחיל להתחבר לתחושת החולשה והפחד שלו שיעשו לו מה שהוא עושה לאחרים. אם לא נעצור את חנן לא יהיה לו צורך להתחבר לעצמו ולהבין מה הוא באמת מרגיש. הוא ימשיך לעשות היפוך בעולם הרגש שלו ולהכות במקום להרגיש חלש ומסכן. תודו שזה בכל זאת יותר נעים. אז אם אתם ההורים של חנן תהיו תקיפים אתו כולל בהחלט תגובות חינוכיות על התנהגותו אז ורק אז ניתן יהיה להשתמש באמפתיה כדי להבין את חששותיו והוא יוכל להתחבר אליהן. אתם זוכרים את הכלל קודם גבולות ואין שום סיכוי שחנן יקשיב לנו ולעצמו אם לא יהיו גבולות. כעת מילה לכם ההורים של חנן. כאן לא ניתן לעשות זאת אבל תבדקו את עצמכם אולי תתייעצו ותעזרו בהדרכת הורים. למה חנן מתנהג כפי שהוא מתנהג. אני לא אתפלא אם הוא חווה אתכם כאלימים כלפיו, מזדהה אתכם ולכן הוא אלים כלפי ילדים אחרים. אתם רואים איך ילד שחש קורבן הופך לתוקפן ואיך ילד מוכה הופך להורה מכה ואנחנו לא רוצים שזה מה שיקרה לחנן לכן נעצור אותו. ויפה שעה אחת קודם.

עכשיו אני רוצה להדגים לכם הורים יקרים את עקרון התקיפות באמצעות הקשר שלנו. ההורים של חנן אתם אתנו? אני עומד על זה שאתם תהיו תקיפים עם חנן בעניין האלימות שלו ולא תאפשרו לו להיות אלים. ואני תקיף אתכם עכשיו ההורים של חנן כדי שאתם תהיו תקיפים עם חנן שלכם כדי שהוא יוכל להיות תקיף עם עצמו ולעצור את עצמו, ואז יוכל להקשיב לעצמו ולהבין מאיפה נובעת התוקפנות שלו ואז חנן יוכל לשנות את התנהגותו ולהיות ילד מוצלח. עד כאן הורים יקרים על עקרון התקיפות וכמה זה חשוב לעצור ילד תוקפן לפני שנוכל להשתמש בעקרון האמפתיה.

ומה הטיפ היומי? הורים יקרים, מה דעתכם שבכל פעם שאתם רוצים לתת לילדים שלכם תגובה חינוכית או מה שנקרא עונש תמתינו קצת. תגידו לילד שלכם שתבוא תגובה אבל אתם רוצים לחשוב על זה. ואז אחרי שעה שעתיים, יום או ימיים תחזרו אליו עם התגובה. מה דעתכם על הסגנון הזה? הוא מוצא חן בעיני ואני אגיד לכם למה. לא רק משום שהוא נותן לכם זמן לחשוב ולא לפעול תחת לחץ, לא רק בגלל שאין עונש גדול מההמתנה לעונש וגם הילד שלכם יוכל בינתיים לחשוב על מעשיו אבל בעיקר בגלל שאתם נותנים לילד שלכם דוגמא של איפוק. מה עשיתם? לא הגבתם מתוך סערת רגשות, הצלחתם לעצור את עצמכם, להתאפק ולחשוב. וזו דוגמא נפלאה לילד שמבקשים גם ממנו במקרים רבים כל כך פשוט להתאפק. הורים יקרים, המשפט "תבוא תגובה" הוא גדול משום שהילד שלכם ילמד מכם להתאפק. עד כאן הורים יקרים הטיפ היומי – זכרו "תגובה תבוא". היום דברנו על עקרון התקיפות. מחר נדבר על עקרון הנפרדות. מחכה לכם. להתראות.

свернуть