לכנס המלא - [ Ссылка ]
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, הנשיא אהרן ברק: "מערכת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת היא בד"כ פרובלמטית בדמוקרטיה פרלמנטרית, אך אצלנו הממשלה מכתיבה את כל החלטות הכנסת ושיקול הדעת העצמאי של ח"כ הוא קטן ואם הוא כבר מופעל, אז אומרים- אתם לא יודעים לרשות המבצעת ממשלה לבצע. התפקיד החשוב של הכנסת כמבקרת הולך ונשחק עד שהוא כמעט ולא קיים, עד שבאים בטענות לוועדת הכנסת כשאינה מאשרת את מה שהממשלה הציעה. לא כך צריך להיות מבנה הפרדת הרשויות.
"ברשות המבצעת גם חל שיבוש, ראש הממשלה היה ראשון בין שווים, היום אף אחד לא רואה אותם כשווים וכולם רואים את ראש הממשלה כראשון. תראו מה קרה עם ההחלטות עם הקורונה: ראש הממשלה מקבל החלטה, הולך לציבור ומודיע עליה, אח"כ זה היה הולך לממשלה ואח"כ לכנסת. לא זה הפרדת רשויות.
"התשתית של ביהמ"ש כמבקר הכנסת היא מאוד חלקית ושנויה במחלוקת, ולכן אני יכול להבין ביקורת מהכנסת האומרת: אנו המון שנים פעלנו מבלי שביהמ"ש התערב ופתאום ביום אחד התהפכו היוצרות. אך התשובה היא כי מי שהפך את היוצרות הוא אתם, הכנסת. הכנסת כרשות מכוננת אמרה לכנסת את לא יכולה לחוקק חוקים שפוגעים בחוק יסוד: כבוד האדם ובחוק יסוד: חופש העיסוק, אלא אם הפגיעה תואמת את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויה ואינה מעבר לנדרש.
"בשנים האחרונות ובזמן האחרון חלה הידרדרות קשה מאוד ביחסים על בסיס המחלוקת הזאת הישנה, אלא שגם אני וגם המתנגדים מסכימים כי היה טוב אם היה חוק יסוד: החקיקה. אבל עכשיו המחלוקת הרבה יותר עמוקה, הביקורת על בית המשפט חרגה מכל מסגרת מתקבלת על הדעת. גם בתי המשפט השלום והמחוזי סובלים מזה - היום לא רוצים לתקן חקיקה בענייני אלימות כלפי נשים שמא בית המשפט יצטרך להתעסק בשאלות של אלימות. יש חוסר אמון מלא במערכת.
"בית המשפט לא צריך להיכנס לבונקר. יש פה התקפה עליו, מפגיזים אותו. אבל הוא לא צריך להיכנס לבונקר, ולהגיד- נמתין, יבואו ימים טובים יותר. לא יודע אם יבואו ימים טובים ומתי יבואו ימים יותר טובים, עליו לעמוד זקוף, ולהמשיך ולתת את אותם פסקי הדין שהיה נותן אילולא היו יורים עליו. יחד עם זאת, אם יש לך קייס שיש לך ספקות לגביו, אז בסיטואציה כזאת כשיש יריות כאלה אתה לא צריך לבחור באותה החלטה שתגביר את האש.
בית המשפט הוא כיפת הברזל של הדמוקרטיה הישראלית ואסור שכשיש התקפות על כיפת הברזל היא תיכנס לבונקר".
"חוק יסוד החקיקה חשוב מאוד וחבל שאיננו, הוא היה מקטין מאוד את המתח שבין בית המשפט לכנסת. כל חבר כנסת שנמצא היום בקואליציה ומחר באופוזיציה ולהיפך, צריך להבין שלא צריך לשנות חוק יסוד צריך כמו חוק רגיל, ויש צורך ברוב מוצק או שיטה שתהפוך שינוי לקשה ומורכב. אחת השיטות הכי אלמנטריות בעולם היא רוב של 90 ח"כים מתוך 120. בשיחות שהיו לי עם שרת המשפטים איילת שקד אמרתי שאני מוכן גם ל-80 ח"כים, אבל לא פחות. שאלת פסקת ההתגברות נגזרת מהשאלה הזאת, שכן היא בעצם שינוי נקודתי של חוק יסוד.
"יש מקום לנהל שיח ולהגיע לפשרות בדברים האלה. אני יודע שאני נתפס בתור אוייב העם שנלחם באיזושהי דון קישוטיות. לא, אני לא כזה, יש מקום לשיח, אבל הוא צריך לבוא מתוך כבוד הדדי, ולא מתוך שיח כוחני. דוגמה לשיח כוחני הוא חוק יסוד: הלאום. אני אמרתי שאני בעד חוק היסוד ורואה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך האופן שבו הוא נעשה היה בכוח ולא בהידברות. אם היו עושים בהידברות, היו מגיעים לאותו הרעיון, תוך שמירה על הזכויות האינדיבידואליות של כל אדם בישראל".
