מתוך הדיסק "תחת זיו כוכבי שמיים - ניגונים של זכרון"

נזכור את אחֵינו ואחיותינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר,
את רחובות העייָרה שסאנו כנהרות
ואת הפונדק הבודד עֲלֵי אורַח
את הישיש בִּקלסתר פניו
את האם בסוּדָרָהּ
את הנַערה בצַמותיה
את הטף
את אלפי קהילות ישראל על משפְּחות האדם
את כל עֲדַת היהודים
אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכּוֹרֵת הנאצי
את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת.
את האישה שחבקה את תינוקה אל לבה וּזרועותיה צנחו
את התינוק שאצבְּעותיו מגששות אל פטמת האם והיא כחולה וצוננת .
את הרגליים
את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד.
ואת שקפצו ידיהם לאגרוף
האגרוף שחפן את הברזל
הברזל שהיה לנשק הֶחָזון, הייאוש והמרד
והם ברי הלבב
והם פקוחי העיניים
והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קָצְרָה מִלהושיע.
נזכור את היום.
את היום בצָהֳרָיו.
את השמש שעלתה על מוקד הדמים
את השמים שעמדו גבוהים ומחֲרישים
נזכור את תִלי הָאֵפֶר אשר מתחת לגנים הפורחים.
יזכור החי את מתיו
כי הנה הם מנגד לנו
הנה ניבָּטות עיניים סָביב סָביב
ואַל דֳּמִי, אַל דומִי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם.

נוסח חילוני זה של תפילת יזכור נכתוב על-ידי המשורר אבא קובנר, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה. נוסח זה של “יזכור” נתקבל במרוצת השנים ברוב יישובי התנועה הקיבוצית.

למידע נוסף על אבא קובנר: [ Ссылка ]

свернуть