אבא נאור נולד ב-1928 בעיר קובנה בליטא. באוגוסט 1941, חודשיים לאחר הפלישה הגרמנית לעיר, הוקם בקובנה גטו בו נכלאה המשפחה עם יתר יהודי העיר. אחיו הבכור חיים נתפס בעת שחיפש מזון ונרצח בפורט השביעי. ביולי 1941 גורשו בני המשפחה הנותרים למחנה שטוטהוף, ושם הופרדו. אבא ואביו נשלחו למחנה משנה של דכאו לעבודת כפייה ולאחר זמן מה נפרדו דרכיהם. האח ברל'ה והאם חנה שולחו לאושוויץ. במחנה המשנה של דכאו הועסק אבא בבנייה, בחפירה ובנהיגת קטר של רכבת דיזל. לאחר מכן הועבר למחנה קאופרינג. באפריל הוצאו האסירים לצעדת מוות אשר במהלכה שוחררו על ידי חיילים אמריקאים. אבא הגיע למחנה עקורים ליד מינכן שם פגש את אביו ששרד אף הוא והשניים עברו לפולין. בלודז' הצטרף אבא לגרעין של קיבוץ לוחמי הגטאות, וב-1946 עלה בגפו ארצה. ב-1950 נישא ללאה ולהם שני ילדים. במהלך השנים עבד אבא בשירות הביטחון הכללי, במכון וייצמן ובמוסד. במרוצת השנים נוהג אבא להרצות בפני בתי ספר בגרמניה על קורותיו בשואה וכן משתתף בטקסי זיכרון לקורבנות השואה.
