מפגש חמישי בסדרת מפגשים
פתח לנו שער
בעריכתו ובהנחייתו של פרופ' אביעד הכהן
משתתפים: פרופ' משה נגבי, ד"ר יאיר פורסטנברג

עבדוּת מצרים הייתה אב טיפוס לעבדות ידועה לשמצה. מערכות חברה ומשפט ניזונו ממנה בבואן לגבש איסור על סחר בבני אדם ולנסח עקרונות של "עבודה צודקת" ומניעת "העסקה פוגענית". בספרות חז"ל יש ביטויים שונים לכך; עקרון היסוד של היחס לעובד – כל עובד, מבוגר או ילד, איש או אישה, עובד קבוע או זמני, אזרח המדינה או זר – נגזר מעובדת היותו אדם שנברא בצלם א-להים, שהכול חייבים בכבודו. מעקרון יסוד זה – כבוד העובד וחירותו – נגזרים גם עקרונות משנה שונים. לצד החובות הפורמליות הקבועות בדין, מצווה המעביד למלא את חובתו המוסרית, לנהוג עם עובדיו לפנים משורת הדין ולא להסתפק בשמירה על זכויותיהם המשפטיות הפורמליות. במפגש זה נדון בסוגיות שעניינן העסקה הוגנת וצודקת.

לצד התנ"ך – הוא ספר הספרים – התלמוד הוא אחד המקורות הנלמדים ביותר בהיסטוריה היהודית. למן יצירתו ועד היום, בכל רחבי העולם היהודי, במזרח ובמערב, בעולם הישן ובעולם החדש, למדו אותו, הגו בו וראו בו מקור השראה. גם במאה העשרים ואחת, למרות השינויים החברתיים העצומים שחלו, ממשיך התלמוד להיות אחד המקורות היהודיים הנלמדים ביותר.
מאז שהופיעה המהדורה הראשונה של התלמוד ועד היום נדפסו מאות רבות של מהדורות שלו בשפות שונות. אלפי ספרים ופירושים על התלמוד נכתבו ועודם נכתבים מדי שנה. רבבות אנשים ברחבי העולם לומדים מדי יום את "הדף היומי" מן התלמוד. חוקרים ממגוון תחומי דעת – מדעי היהדות, היסטוריה, פולקלור, ספרות, לשון ועוד – עוסקים בחקר צפונות התלמוד והתפתחותו, ואוניברסיטאות ומכוני מחקר משקיעים משאבים עצומים בחִקרו.
ואולם מהי משמעותו של התלמוד לימינו? מהי הרלוונטיות של המסרים השלובים בו ושל ערכים שהוטמעו בו לאדם בן ימינו? האם ערכיו יפים רק לעולם היהודי, או שאפשר לשאוב ממנו ערכים אוניברסליים?
בסדרת המפגשים "פותחים דף" נדון בסוגיות אלה ואחרות. כל מפגש יעסוק בנושא מרכזי המבוסס על סוגיה תלמודית. חוקרים והוגים מדיסציפלינות שונות יציגו את תובנותיהם העולות מן התלמוד ויבחנו כיצד הן רלוונטיות לאדם בן המאה העשרים ואחת.

לפלייליסט המלא: [ Ссылка ]
הצטרפו לרשימת התפוצה של מכון ון ליר: [ Ссылка ]
לאתר מכון ון ליר: [ Ссылка ]

свернуть