קיבוץ רביבים ממוקם במועצה אזורית רמת נגב, בין באר שבע למצפה רמון. בשנת 1938 הוקמה קבוצת 'רביבים' בראשון לציון, על ידי צעירים מגרמניה, מאיטליה ומאוסטריה חברי תנועת הנוער העובד, שהתחנכו בקיבוץ גבעת ברנר.
הקיבוץ עלה לקרקע על אדמות שנרכשו על ידי הקק"ל, ב-7 ביולי 1943, בשם מצפה רביבים כאחד משלושת המצפים[1] בנגב. מדיניות הספר הלבן באותה תקופה לא איפשרה הקמת יישובים יהודיים בנגב, ולכן הוקמו המצפים[2] תחת מסווה של תחנות מחקר חקלאיות. את השם נתן לקיבוץ מנהיג תנועת העבודה ברל כצנלסון, רביבים היה שמו של בטאון שהוציא הסופר יוסף חיים ברנר ומכאן גם שמו של הקיבוץ. המצפה נמצא בקרבת קיבוץ רביבים ונחשב היום לקיבוץ הישן.
כשהוקם, היה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל ואמור היה להפוך לישוב קבע תוך שנתיים, בתנאי שהתנאים הסביבתיים יוכחו כמתאימים למגורים. להקמתו הייתה גם חשיבות אסטרטגית בתקופת המנדט הבריטי - הגברת הנוכחות היהודית בנגב, כאשר לאחר המרד הערבי מנעו חוקי המנדט מן היהודים רכישת קרקעות במרבית שטחי ארץ ישראל. בעקבות הקמתו, נכלל הנגב בתוכנית החלוקה של ועדת אונסקופ, ובעקבות זאת בהחלטת האו"ם על חלוקת הארץ.
במלחמת העצמאות היה הקיבוץ נתון תחת מצור מצרי, אך חברי הקיבוץ בסיוע לוחמי הפלמ"ח הצליחו להדוף את הכוחות המצריים לאחר קרבות קשים והפצצה של חיל האוויר המצרי על הנקודה שגרמה להרס רב. לאחר המלחמה הגיעו לקיבוץ הכשרות מעוז א' וב' שהוסיפו לו חיות וחיוניות רבה. אולם הקיבוץ היה במשבר קשה עד הגעת צינור המים קו ירקון-נגב למשק בשנת 1956.
ראש ממשלת ישראל לשעבר, גולדה מאיר, גרה בקיבוץ בעת כהונתה (עמדה לרשותה דירה ששימשה לביקורים אצל בתה, שרה רחבי, שהייתה אז חברת הקיבוץ), ועל שמה נקרא מרכז התרבות במקום, וכן פארק תיירותי בסמוך לקיבוץ.
בין מקימי הקיבוץ נמנים הסופרים יונת ואלכסנדר סנד אשר ביססו אחדים מספריהם על חייהם בקיבוץ ועל ראשיתו, ביניהם הספר "אדמה ללא צל" ויואל דה מלאך חוקר חקלאות ובוטנאי ישראלי, חתן פרס ישראל שהצטרף באוקטובר 1944.
נכון לשנת 2007, בקיבוץ כ-350 חברים וכ-800 נפשות. הקיבוץ מתפרנס מתעשייה (מפעל רביב להזרקת פלסטיק מדויקת וחברת רבל העוסקת בפיתוח וייצור מערכות אוורור למיכלי דלק לרכבים.), מחקלאות (רפת, לול, מדגרה, כרם זיתים) ומתיירות (חי נגב).
על שם הקיבוץ והקבוצה שהוקמה בראשון לציון, נבנה תיכון "רביבים" בראשון לציון.
כיום משמש מבנה מצפה רביבים כמוזיאון. בנוסף נמצאים בקרבת האתר עמדות ותעלות קשר ממלחמת השחרור, שהשתמרו כמעט בשלמות, סכרים, בריכת השקיה ומנחת מטוסים. כל אלה משמשים כמוזיאון פתוח.
המצפה נקרא על שמו של יוסף וייץ (1972-1890), שהיה מנהל הקק"ל והוגה רעיון המצפים.
