לעוד שאלות: [ Ссылка ]
מעניין למה אנחנו רוצים ליזום לימוד תורה עם ילדים. כי ליזום לימוד תורה עם ילדים – יש דברים טכניים, עצות טובות, שכדאי לחשוב עליהם: למשל, שילדים מתעניינים במה שמעניין, ולא מתעניינים במה שמשעמם. שילדים מרגישים מתי משהו חי, ומרגישים מתי משהו מת וריק.
אבל אני מציע קודם כל להתבונן רגע בינינו לבין עצמנו, למה אנחנו רוצים ללמוד תורה עם הילדים? ליזום לימוד תורה עם הילדים? ואולי נגלה שהרצון ליזום לימוד תורה עם הילדים מורכב מכל מיני דברים, הוא מורכב מרצון בקשר, מרצון בהמשכיות, מרצון שהילדים יאהבו תורה, מרצון שהתורה תהיה חלק מרכזי בחיים של ילדינו, אולי? ש'עבודת ה'' יהיה איזשהו מושג שהם חיים אותו באיזשהו אופן?
כל אחד ינסח לו למה הוא רוצה לזרום לימוד תורה עם הילדים שלו, אבל אני מציע שמתוך התבוננות בשאלה הזאת אני יכול גם לשוב ולהתבונן בעצמי. על אותו חלום שיש לי על ילדיי, הרבה פעמים הוא חלום שהוא חלום על עצמי. שלפעמים הייתי רוצה שילדיי יהיו כמוני, ולפעמים הייתי רוצה שילדיי יהיו משהו שהייתי רוצה להיות. ומסתבר שהדרך לעודד את זה שהילדים יהיו כמוני וכל שכן הדרך לעודד שמישהו יהיה כמו המישהו שרציתי להיות, זה שאני פשוט אהיה את אותו מישהו שאני רוצה להיות. ולימוד התורה העמוק יותר, המשמעותי יותר, מתחיל באיך הילדים חווים את ההורים שלהם.
האם עבודת ה' זה מושג בחיי אבא ואמא? האם התורה מעניינת? האם כשמדברים בלהט על משהו – אהה, זה בטח משהו שקשור לקודש, שקשור ל- מה זה תורה בכלל? האם התורה זה מה עושים ומה לא עושים? האם התורה זה גם איך חושבים על דברים, איך מרגישים? האם קדושה זה משהו שמדברים עליו, או שמתעסקים בו? בעצם ליזום לימוד תורה עם ילדים יכול להיות גם מקפצה להתבוננות בכלל, על עצמי ועל המשפחה ועל הבית. ומה המרכז בבית, בתרבות היומיומית? אפשר להסתכל על זה במובן של המותר והאסור והראוי והלא ראוי, שזה נכון. שקשה לעודד משהו שהוא מצווה בעוד שאני מחזיק בכל מיני דברים שהם הפוך מזה. אבל ברובד עמוק יותר, אנחנו מרגישים בעצמנו, והילדים מרגישים עלינו אפילו עוד יותר, מה חשוב לנו, מה מעסיק אותנו, מה מרגש אותנו. על מה אני חושב כשאני מדבר סתם כך, בסלון, בשולחן, על מה מעניין אותי לדבר? וככל שהלב שלי יהיה מונח, איפשהו, במרחב העצום הזה של התורה, כך השאלה: איך ליזום לימוד עם הילדים תיפתר בקלות יותר, כי אם התורה היא זרה לי, אז אני צריך לחשוב איך-איך לעשות את הגישור הזה עם הילדים שטוב, בוא נכריח את עצמנו. אבל אם התורה היא מקום שבו הלב שלי מונח, אז מי שבקשר איתי ירגיש את זה וירצה להצטרף.
