אני לא מאמין גדול בגורל או קארמה, אבל משום מה החיים מובילים לכך שכל שנה היומולדת שלי נופל בתקופה של שינויים עצומים בחיים שלי- השתחררתי ביומולדת לפני שנתיים, התחלתי טכניון ביומולדת בשנה שעברה.
והשנה- אתם יודעים.. שינוי קטן..

פעם ראשונה שאני חוגג בחו"ל והחלטתי לקחת את החגיגות צעד אחד קדימה- אם כבר בלי המשפחה והחברים, אז לבד. בחוף.
בגדול סיימתי את הדברים שרציתי לסמן עליהם וי ביפן אז כרגע אני פשוט עומד בצידי הדרך עם אגודל מונף וזורם עם ההרפתקאות של מי שעוצר לי לטרמפ. הפעם עצרה לי אישה מדהימה שגרה באי ליד יפן (אולי ארחיב בהמשך) בשם awaji, שמה אותי בחוף בו נשארתי 3 ימים.

הציפייה לחגוג יומולדת עם האוהל שלי ריגשה אותי ממש, אבל שוב החיים הובילו שבאו מלא עוברי אורח אדירים לחגוג איתי.. ככה שיצא לי לשמוח גם עם אחרים וגם לבד.

אני כבר שבועיים אחרי המשלחת ולא דיברתי עם תייר אחד! אני רק עם מקומיים! זה הופך את הטיול למאוד אותנטי גם במדינה מתוירת כמו יפן.

אין ספק שמידי פעם עולה תחושת בדידות קלה אבל זו תחושה טובה שעוזרת להרגיש אנושי והיא חולפת מהר מאוד ברגע שפוגש אנשים חדשים.

תודה לכולם על הברכות! אין ספק שמעבר לחברים המדהימים שלי, השנה היה כיף לקבל הרבה ברכות מאנשים שאני לא מכיר.. שרק תקשרנו דרך הפייסבוק

קבלו דקה וחצי על איך חגגתי את ערב היומולדת (25!)

*מי שעוקב באינסטגרם יודע שביום היומולדת הגעתי לעיר קיוטו (השניה הכי מתוירת ביפן), הכרתי חבורת יפנים ויצאנו לחגוג במסעדה ופאב.

свернуть