מילים, לחן וביצוע: מקהלת אולפנת 'דרכא' נתיבות
בוקר שחור, בוקר של שמחת תורה,
אבל אין שמחה,
רק תפילה,
מנסה להבין, אבל כלום לא מובן,
נתכחש לשמועות
נתנתק מהזמן
השמים נפלו עליי, בבית שקט
בפנים משהו נסגר, רק מנסה לצאת
ממשיכה כרגיל, בתחושת הניתוק,
ויש רגעים,
שאני רק רוצה חיבוק
צמד מילים "הותר לפרסום"
חוזר וחוזר
שוב ושוב
שבתות ארוכות שאתה לא נמצא
לא נרדמת
איפה אתה?
השמים נפלו עליי, בבית שקט
בפנים משהו נסגר, רק מנסה לצאת
ממשיכה כרגיל, בתחושת הניתוק,
ויש רגעים,
שאני רק רוצה חיבוק,
רק רוצה חיבוק...
בום זה בא בבום
פחד מתגבר, הלב מפחד
הראש חושב, הגוף כואב!
בבוקר שאחרי זה הכי קשה,
חייבת לאסוף ת'צמי מהמשבר
הכל לטובה. אבא חוזר ואומר,
אנחנו עוד נקום ונמשיך להילחם
על הבית, ילדים, חברים ומשפחה,
ועל אלה שצריך להחזיר בחזרה
השמים יתבהרו, הביתה נשוב,
בפנים משהו נפתח, הלב פחות כאוב
אמשיך להאמין, לאהוב ולחלום
ויש רגעים, אני מצליחה לנשום
או... או....
רק רוצה חיבוק...
של אמא.
קצת על השיר:
השנה האחרונה הייתה רצף של רגעים שהולידו קשת של רגשות, מחשבות, תחושות וזיכרונות. השיר נולד מתוך אותן החוויות.
בשיר שזורים רגעים של פחד ועצב, בלבול וגעגוע, לצד תקווה ותפילה שיצאו מעומק ליבן של נערות מהעיר נתיבות.
השיר נוצר והופק בתהליך משותף שנמשך שנה.
הקליפ מבטא מבחינתנו את הפסיפס הישראלי ואת מה שללב קשה עוד לעכל.
בנות מקהלת אולפנת 'דרכא' נתיבות תשפ"ד:
שמחה אביטן, אנאל באון, נועה ברמי, תאיר צבאן, אודיה רז, מיטב חדד, ליאן דנינו, מיכל כהן, טליה בוזגלו, שיר כהן, נועה בוזגלו, תהל דמרי
ניצוח, עיבוד, ניהול אומנותי וליווי רגשי: זהר אילני
הקלטה, מיקס ותופים: רפאל חברוני - אולפני "אודיופיל"
גיטרות: איתי נגר
פסנתר ותכנות בס: זהר אילני
בימוי, תסריט, צילום ועריכה: אילי מירון
מפיקה ועוזרת צלם: זהר אילני
שחקנים: יובל ושמואל אילני
שותפים בתהליך : מנהל האולפנה הרב גואל דידי, רותם פנקס ונעמי לביא דהן
תודה מיוחדת לרשת 'דרכא' ולצוות אולפנת דרכא נתיבות.
