מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" ◄ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◄
[ Ссылка ]
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן יונתן (2004-1923) |
מוזיקת רקע ועיבוד: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
הקראה: נתן יונתן (2004-1923) - Natan Yonatan |

שנת כתיבה: אביב 1985 | שנת הוצאת תקליטור: 2003.

השיר "צלילי קסטה רחוקים" ("פלורידה") ("Have To Go Back") ("Tzarich LaChazor"), הוא אחד משירי אמריקה הרבים שכתב נתן יונתן. השיר עוסק בגעגועים לבית, לארץ שנותרה מאחור.

נתן יונתן כתב את השיר באביב 1985, בניו-יורק, במהלך סבב הרצאות שקיים בארה"ב. בעת שהיה במיאמי שבדרום-מזרח מדינת פלורידה בארה"ב, הוא עלה על מונית סוברו שנהגהּ, ישראלי לשעבר, אכול געגועים לארץ, השמיע מתוך קסטה שירים של להקת הגבעטרון.

נתן יונתן שילב בשיר שורה משירו של המשורר האמריקני רוברט פרוסט (Robert Frost) (1963-1874), "מות השכיר" ("The Death of the Hired Man"):
“Home is the place where, when you have to go there, They have to take you in”.
את השורה הזאת תרגם יונתן כך: הבית הוא מקום שאם אתה חייב/צריך לשוב אליו תמיד פתוחה בו דלת לקראתך".

יונתן ייעד את השיר לרונית אופיר, לאחר שנכח בהופעה שלה בניו-יורק והתרשם מקולהּ.

שלא כרוב שיריו המזומרים, שאותם כתב ללחנים שהוגשו לו, נימנה שיר זה על מספר מצומצם של שירים שאותם כתב יונתן באופן יוצא דופן שלא על בסיס לחן קיים. (שיר נוסף, שנכתב באופן זה, גם כן עבור רונית אופיר, הוא השיר "צריך לחזור").

רונית אופיר הקליטה את השיר מספר פעמים. הראשונה שבהם היתה בשנת 1990.

ההקלטה המובאת כאן, ובה נתן יונתן מקריא את השיר, נטבעה בשנת 2003 בתקליטור "נאסף תשרי - נתן יונתן קורא את שיריו" - תקליטור 5 מתוך אוסף מחומש, "נתן יונתן - בין אביב לענן - שירים ולחנים" (מאגרי מוזיקה בע"מ).
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.

ביצוע לשיר מפי רונית אופיר (נ' 1951), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "נתן יונתן".

פלורידה היתה זורמת יערות אביב
ובמבול צפים שני אנשים זרים
בתוך תיבת-סובארו.
ופתאום בין הוא לבין אני
פתחה בניגונים קסטה אכולת-געגועים
וכל האז וכל השם זרם עם השירים.

הפלורידה הזאת, הפרחונית,
לא ראתה אפילו בחלום
דליקת-שדה של חרציות,
טירוף-פרגים של דם וארגמן,
פריחת אקציה זהובה
שמשגעת אפלולית פרדס זקן
ושכוח-אל בקצה-המושבה.

עכשיו שם בטח לילה,
ופנסי הוִיה-מאריס
נדלקים לאורך כביש החוף.
הדיונות מחשיכות.
חבלי כביסה תופחים ברוח-ים מלוחה.

אמא שלי אמרה לי כשנפרדנו:
"שמע, ילד, כשתהיה שמה לבד רחוק מחבריך,
החברים הכי טובים שלך יהיו געגועיך".

תשים עכשיו קסטה,
שנגמע את סם-המנגינות מתוק ומר.

הבית זה מקום
שאם אתה צריך לשוב אליו
תמיד פתוחה בו דלת לקראתך.
שירים הם לפעמים האהבה
האחרונה לבית שרחק.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.

свернуть