מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. [ Ссылка ]
תיאור השיר:
-----------------
מילים: פניה ברגשטיין (1950-1908) |
לחן: דוד זהבי (1977-1910) |
עיבוד ונגינה בפסנתר: אורי לשמן |
שירה: מאי ישראלי-לשמן |
שנת כתיבה: 1944 | שנת הלחנה: מאי 1945 | שנת הקלטה: 2016.
פניה ברגשטיין כתבה את השיר "ניגונים" ("Melodies") בתחילת שנת 1944, עם היוודע המימדים והזוועות של השואה.
משהבינה כי משפחתה נספתה בשואה, ביקשה פניה, שהיתה גננת בקיבוצהּ, גבת, להנהיג טקס הדלקת נרות שבת לזכרם של בני משפחתה, ונתקלה בביקורת מצד חבריה בקיבוץ. בתגובה, כתבה את השיר "ניגונים", המבטא את הערגה לבית אבא לאחר שהושמד בשואה ולאותם ניגונים "גלותיים" שננטשו על-ידי החלוצים לטובת ניגונים ציוניים־ישראליים.
מילות השיר נדפסו בשנת 1944 בעיתון "דבר הפועלת".
לשיר חוברו לחנים על-ידי אברהם מינדלין (1961-1900/1899) ודוד זהבי.
בספרו "פניה ברגשטיין - סיפורה של משוררת וחלוצה ומבחר משיריה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ד, 2014, עמוד 95-94), כותב מוקי צור - מחנך וחוקר, חבר קיבוץ עין גב:
"ב-1944 פרסמה פניה שיר בכתב העת 'דבר הפועלת', שלא נכנס לספר השירים שערכה. המלחין דוד זהבי חבר קיבוץ נען , 'צייד שירים' אנין טעם, גילה את השיר 'ניגונים' והלחין אותו. השיר, שהופץ מייד בכל רחבי הארץ, היה לאחד השירים החשובים והידועים ביותר בזמר העברי. הוא הפך לתפילה ולווידוי, מוקד לביטוי של געגוע ומחויבות לרצף הבין דורי. שיר זה ביטא את מחויבות הבנים להוריהם והיווה הד לתחושת האשם שקיננה בלב הבנים. השיר התגלגל ועבר כמה וכמה עונות היסטוריות ונותר בהוויה הישראלית כתפילה מהדהדת. ברל כצנלסון הגדיר את הציונות כתנועה בה הגעגוע מותר. שירה של פניה הוא אפוא ביטוי לאותו היתר להתגעגע, שהציל את התנועה הציונית ממלכודות לא מעטות של מהפכנות אידיאולוגית עקרה. עם זאת השיר "ניגונים" אינו נוסטלגי ואין הוא מייפה את העבר או צובע אותו בצבעים מתקתקים".
דוד זהבי הלחין את השיר ב-7/5/1945 (לפי מוטי זעירא בספרו "כמו קול של הלב - סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012).
ללחן השיר גוון אירופאי-חסידי.
בשנת 1954 נדפסו המילים ותווי השיר בספרו של זהבי, "קובץ שירים", בפרק "שירים ליריים שונים" [תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל - הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך (ספריה מוזיקלית ע"ש נסימוב), תשי"ד, 1954].
השיר, המובא כאן בביצוע של מאי ישראלי-לשמן, סלחנו של דוד זהבי, הוא עיבוד חדש לַשיר, במסגרת מיזם חידושים של קלאסיקות בזמר העברי, שנושאם "תפילה ישראלית".
את המיזם ביצעה והובילה עמותת "שיר עד" לשימור הזמר העברי והנחלתו לצעירים, בשיתוף ובחסות בית לעברית ראשון לציון (2016).
ניהול אמנותי והפקה מוזיקלית: אורי לשמן.
בימוי ועריכה: שחר צרפתי.
צילום: דוד זריף, שחר צרפתי.
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "פניה ברגשטיין" ו"דוד זהבי", מפי:
1. דנדי (דן ידין) (נ' 1933).
2. נחמה הנדל (1998-1936).
3. ראומה נחום-עבאס (נ' 1938).
4. שלישיית המעפיל. סולנית עירית סנדנר (נ' 1944).
5. רונית אופיר (נ' 1951).
שתלתם ניגונים בי, אמי ואבי,
ניגונים, מזמורים שכוחים.
גרעינים, גרעינים נשאם לבבי -
עתה הם עולים וצומחים.
עתה הם שולחים פאורות בדמי,
שורשיהם בעורקי שלובים,
ניגוניך, אבי, ושירייך, אמי,
בדופקי נעורים ושבים.
הנה אאזין שיר ערשי הרחוק,
הביע פי אם אלי-בת.
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
"איכה" וזמירות של שבת.
כל הגה ייתם וכל צליל ייאלם -
בי קולכם הרחוק כי יהום.
עיניי אעצום והריני איתכם
מעל לחשכת-התהום.
כתבה: אתי ירוחמי
