היתר מכירה המשך
השמיטה השלישית התרנ"ו (1897)
. . .
. . וכשהגריל"ד הסכים לו ערך הגרנ"ה כתב חוזה ע"י שלושת ההיתרים הללו א) מכירה לזמן ב) מכירת אילנות עם שטח הקרקע בשיעור יניקה ג) וע"מ לקוץ האילנות ואם לא יקוץ הקונה את האילנות עד תחילת השנה השביעית אזי תחל המכירה על גוף הקרקע לב' שנים . . .
אלא שמפורש התנה הגאון מוהרי"ל דיסקין וכן פרסם הגרנ"ה שאין זו הלכה קבועה והיא רק הוראת שעה . .
ובשנת התרס"ב (1902ׂ) ערב שמיטה הרביעית התרס"ג . . . פנה שוב הגרנ"ה אל גאוני ירושלם מה לעשות לו עתה אם יחדש שוב את היתר הקודם ונזקק לו הגאון האדר"ת זצ"ל וכתב לו: אחרי שהגאון מוהרי"ל דיסקין זצ"ל הסכים לו בשמיטה הקודמת . . . כדאי הוא הגיל"ד שר התורה לסמוך עליו גם במשיטה זו . . .
השמיטה בשנת תר"ע (1910)
לתקופה רביעית נכנסה בעית השמיטה בשנת תרס"ט ערב השמיטה תר"ע אז המשיך הגאון מוהרא"י קוק זצ"ל רב דיפו והמושבות בתקופה ההיא את המכירה באופן סדורי. . .
וגם הגאון מוהרא"י קוק זצ"ל שהמשיך להנהיג את מעשי המכירה – היה נוהג גם הוא לכתוב ולפרסם בכל מכירה שההיתר נעשה לא באופן קבוע אלא שוב לצורך שעה . . .
השמיטה בתקופת חבלי משיח
בשמיטה האחת עשר הבע"ל שנת התשי"ב (1952) הראשונה במדינת ישראל המחודשת – נכנסת שאלת השמיטה לתקופה חדשה. חדשה לגמרי בחיי עמנו. אם ישראל עתיק היומין בעל ספר הספרים מורה העולם, אשר הלך ונדד מגולה אל גולה קרוב לאלפיים שנה, ולמרות פזוריו הרבים בין מלכיות אדירות אויבים ועונים הן שכלו ולא הוא – לפתע החל להופיע חזון התחיה שלו, והתנער להיות שוב עם עצמאי בארצו והחלו נדחי ישראל להתכנס למדינת ישראל וקבוץ הגלויות אסף . . . אלא שהגלות גרפתם לאטמוספירות זרות וקלטו תורות המרניות באין להם עוד מושג מערכי ישראל הנצחיים והנשגבים המרוממים את החיים לדרגות עילאיות . . .
במעמד זה כמה קשה וחמור תפקידם של רבני הארץ לשמור משמרת הקודש בהמצאם בתקומת מדינת ישראל הדורשת פתרונים להרבה שאלות דתיות בהתאם לחוקי ישראל ומשפטיו, והרבה יתלבטו בכמה עקרונים עם אלמנטים חדשים היודעים רק את ה"אמא אדמה" ולא כל מה שממעל לה. ובין כל הבעיות הדתיות הרבות תעלה גם בעית השמיטה בשלב חדש גם מצד ההלכה וגם מצד מעמדנו בהשקפת עולמנו.
ודאי, שלא כולם תופסים את אשר התרחש ומתרחש אתנו כיום. לא הכל משיגים מה אומרים לנו המאורעות הגדולים והתמורות העצומות שהתחוללו סביבנו ובקרבנו בשנים הללו. . . .
