לפני שבוע ימים נכנסה לי שיחה.
על הצג, שם של זמרת מוכרת
שלא שמעתי ממנה בתקופה האחרונה.
"מה דעתך על שיתוף פעולה מעניין?" היא שואלת.
ואני חושבת לעצמי,
"נו, מה הפעם."
אחד מיתרונותיה של הקורונה, שבולט במיוחד בקרב האמניות החרדיות, הוא הדחף ליצור ולפעול.
בהיעדר הבמות והקהל, במשך כמעט שנה(!!)
והמרוויחות העיקריות הן כמובן - - - קהל הצופות והמאזינות.
"בטח עוד גרסת כיסוי לשיר כלשהו או לחן חדש שמתחשק לה לשיר יחד"...חשבתי לעצמי.
אבל, אילנה הפתיעה אותי.
"אוטוטו כ"ב שבט, החלטתי לתת מתנה לרבנית חיה מושקא."
אילנה לא חב"דניקית. אף פעם לא חשבתי שיש לה קשר כלשהו.
מטפחת גדולה על ראשה עטופה בקשירה אופנתית
קולה עוצמתי ויפיפה, בסגנון מסתלסל בחינניות רבה.
לאיזה זרם היא משתייכת? אני שואלת את עצמי.
כ"כ הרבה זרמים זורמים כאן בסביבה...
אילנה, מסתבר, היא אשת תקשורת כבר הרבה שנים,
והיא מסבירה לי (בהרבה הרבה תקשורתתתת של לפחות שעה) מה היא מתכננת.
"בואי נשיר את הניגון קול דודי."
"איך קשור קול דודי עכשיו??"
אני לא מבינה.
קול דודי הוא הניגון הכי מזוהה עם חודש הרחמים והסליחות.
אלול.
אבל אילנה לגמרי בטוחה.
"תקשיבי לי. בכל שבוע כשאני מדליקה נרות, הרבנית מדברת אלי מהתמונה.
הופעתי לפני כמה שנים בערב של ארגון שפרה ופועה וקיבלתי מתנה- תמונה של הרבי והרבנית.
את התמונה הנחתי בעמדת הפמוטים שלי.
בזמן האחרון אני מרגישה שהם שניהם מסתכלים עליי.
כאילו מקשיבים לבקשות שלי.
חשבתי על זה שאנחנו מתפללים עבור בריאות לילדים הצלחה פרנסה וכו',
אבל לרבנית ודאי הייתה לפני הכל בקשה אחת הכי בסיסית. לזכות לפרי בטן.
כמה דמעות היא שפכה כמים.
רציתי לתת לה מתנה לכ"ב יום ההילולא שלה. לשיר יחד את הניגון קול דודי,
שמילותיו מתוך שיר השירים שאנחנו קוראות אחרי הדלקת נרות שבת.
שיר השירים? שבת?
אוקיי. זה כבר חדש לי.
בדיקה מהירה מגלה שבחב"ד לא נוהגים לקרוא שיר השירים,
אך ידועה אמרתו של האדמו"ר הזקן: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה".
לא טעיתי, מה שלא לימדו אותך מילדות כנראה לא מוכר לך, ומסתבר שגם בכלל לא עולה בדעתך.
בדיקה נוספת מגלה שקול דודי הוא הניגון היחיד בעל מילים הפונות בלשון נקבה. וכך גם מתאים יותר לנשים.
פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמהתי.
והפירוש, בתוך הלב יש תמיד תשוקה לקבל את האור האלוקי.
וה' מבקש מהנשמה רק "פתחי לי אחותי"
לאט לאט הדברים חלחלו לי. אילנה ריגשה אותי בסיפורה ובכיוון המחשבה שלה.
הרבנית כאבה את כאבה הפרטי אך יחד עם זאת ביטלה את עצמה לגמרי
כדי שהרבי יושיע את צרתם של אחרים.
הפאזל התחבר. יש התאמה. הרעיון יכול לעבוד.
רגע!!
נכון, הניגון קול דודי הוא ניגון יפהפה ויש כאן הרבה פוטנציאל אבל יש לנו כ"כ מעט ימים וכ"כ הרבה הכנות.
עיבוד, נגינה, הקלטה, צילום עריכה, פרסום.
מן הרגע הראשון ראינו השגחה פרטית בכל צעד.
למול קשיים ועיכובים שכמעט גרמו לנו לוותר, לפתע מצאנו את התקציב,
את הצלמת והעורכת המוכשרת,
שמצאה זמן פנוי בנס וזרמה עם כל רעיון שהצענו!!
הלוקיישנים לצילום, מזג האוויר התבהר עבורנו, והכל הסתדר מול עיננו הנדהמות.
אבל היה דבר אחד יותר מרגש מהכל.
אחת מהנשים שהיו מעורבות בפרוייקט שלנו הקשיבה לדוגמית ראשונית שיצאה מהאולפן...
כבר הרבה זמן שבעלה חולם שהיא תתחיל ללכת עם כיסוי ראש,
אבל יחד עם זאת נותן לה לקבל את ההחלטה בעצמה.
בבוקר הצילומים היא שלחה לנו תמונה עם מטפחת מתוקה קשורה על הראש.
"הניגון שלכן, יחד עם התפקיד שלקחתי בו, נכנס לי עמוק ללב ופתאום עלה בי הרצון לנסות.
לא מבטיחה ולא מתחייבת,
אבל החלטתי ללכת עם כיסוי לפחות היום."
כך, הפרוייקט הקטן שלנו, עוד לפני שפורסם,
הראה לנו ביתר שאת שכשאתה עושה משהו טוב, עם הרבה כוונה ואמונה,
הקב"ה לא נשאר חייב ומכוון אותך בדרך הנכונה.
לא משנה מאיזה זרם את.
תזרמי לטוב.
בסוף כל הזרמים זורמים אל הים...
אז - - - - - - מצורף לכן באהבה, שיר שכולו חיבור ותפילה,
****קול דודי****
מילים: מתוך שיר השירים
לחן: ניגון התעוררות של האדמ"ור הזקן
שירה: יפוש ברכהן ואילנה עדני
צילום ועריכה: איטי פיק (כרמל)
עיבוד ומיקס כלים: דניאל ארבלי
הקלטה: יפוש ברכהן
מיקס מאסטרינג: רותי וליס
שמלות: רחל סיטבון
איפור: דינה סגל
לוקיישן פסנתר כנף: דנה אדרעי
צולם בכפר חב"ד ובהעתק של בית הרבי 770.
מילות השיר:
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי.
( שיר השירים, פרק ה' פסוק ב' )
