ככל שאנו ממשיכים בחיי האמונה שלנו, ישנם מקרים בהם אנו מתקשים מאוד להמשיך הלאה. האם גם לכם לא היו זמנים כאלה, שבהם מצאתם את עצמכם נאבקים להמשיך בחיי האמונה שלכם למרות שרציתם ללכת אחרי האדון בנאמנות? באופן כללי, זה קורה לעתים קרובות בגלל העובדה שאתה אוהבים את עצמכם יותר מדי. אם אנחנו אוהבים את עצמנו יותר מאשר את אלוהים, אז קשה לנו מאוד ללכת אחריו. זהו הנושא שהאדון מתייחס אליו עבורנו בקטע הכתובים של ימינו.
לאחר שפטרוס התוודה על אמונתו, אמר האדון: "אני אלך לירושלים, אסגיר את עצמי לכוהנים הגדולים בעוד שלושה ימים, ואצלב למוות". אז פטרוס התנגד לכך וניסה לעצור את האדון, הוא אמר את הדברים הבאים: "חָס לְךָ אֲדֹנִי אַל־יְהִי־לְךָ כָּזֹאת" אז ישוע הסתובב ואמר לפטרוס, "סוּר מֵעָלַי הַשָּׂטָן" אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה פטרוס בוודאי היה נבוך אז. הוא כנראה נתלה על בגדיו של האדון וחיבק אותו, כשהוא מתעקש בתוקף, "אדון, אסור לך להיצלב למוות! אתה לא יכול לתת לזה לקרות!" אך האדון רק אמר לפטרוס, "סוּר מֵעָלַי הַשָּׂטָן!"
[ Ссылка ]
[ Ссылка ]
[ Ссылка ]
