היתר המכירה
ספר השמיטה הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי

השמיטה הראשונה התרמ"ב (1882)
. . . כשהיה הישוב החדש בראשית צמיחתו רק חקלאים אחדים בפתח תקוה מוצא . . . מקוה ישראל. כשהועלתה אז פעם ראשונה שאלת שמיטה ליחידים שבפתח תקוה ובמוצא לא התקשו היחידים במשקם הפעוט ולא הקפידו אם שדותיהם יבורו שנה אחת . . .

שמיטת תרמ"ט (1889)
רק בשנת התרמ"ח כשקרבה השמיטה השני שנת התרמ"ט שאז נתרחבה המושבה פתח תקוה ונוספו אכרים במוצא, ונוסדו עוד שש מושבות: ראשון לציון, עקרון, נס ציונה, ראש פינה גדרה, יסוד המעלה. ובהן התישבו גם אכרים שלא על נקלה יכבימו להוביר שדותיהם רק אז נתעוררה בעית השמיטה . . .
הרה"ג נפתלי הרץ זצ"ל שאז נתמנה לרב דיפו והמושבות ועליו הטלה האחריות פנה לגאוני הדור שבארץ ושבחו"ל להורות לו את הדרך ילך בה. הראשונים שפרסמו בשנת תרמ"ח היתר למיכרת השדות היו שלשת הרבנים הגאונים רבי יהושע הגאב"ד קוטנא, רבי שמואל מוהליבר הגאב"ד ביאליסטוק, ורבי שמואל זנויל קלפפיש זצ"ל מו"צ ורשא. ואחריהם פרסם גם ראש ההוראה בגולה הגאון מוהר"ר יצחק אלחן הגאב"ד קאוונא, היתר מכירה הקרקעות למשך שתי שנים. ולעומתם יצאו רבני ירושלם בכרוז לאכרי אר"י ואחריהם מלאו שני גאוני ירושלם הגרי"ל דיסקין זצ"ל והגר"ש סלאנט זצ"ל שלא לנגוע במצות השמיטה. . . .
והאכרים התפלגו לשתי פלוגות: החרדים ביותר עמדו בנסיון ושמרו את מצות השמיטה כהלכתה לכל חוקי' ומשפטי', והשאר נהגו עפ"י היתר הגאון מקובנה ודעמי . . .

השמיטה השלישית התרנ"ו (1897)
בשנת תרנ"ה ערב השמיטה השלישית, נכנסה שאלת השמיטה בתקופה שלישית חדשה שגם מהגאונים האוסרים החלו לעיין בדרכי ההיתר. כי היות שכל הרבנים הגאונים שצווחו ושערערו בשנת תרמ"ח על ההשתדלות להמציא היתר להפקעת השמיטה – לתו עיקר כלי זיינם על כחם המוסרי לומר שבאם יאסרו על האכרים להשתמש בהיתר המכירה יקיימו צו השמיטה לכל פרטיה ויכופר עון השמיטה מהעבר ותרצה הארץ את שבתותיה ועי"ז תקוים הברכה להארץ ולישראל ונתקרב לייעוד המווה . . .
ואז נכנסה הבעיה למפנה חדש: הג"ר נפתלי הרץ רב דיפו והמושבות מצא הכרח בנפשו להפנות תשומת לב גאוני ירושלם אל המציאות של המצב, ויבוא בערב השמיטה לירשלם להתיעץ עם שני הגאונים הגריל"ד והגרש"ס, ושני גאוני ירושלם אלו אשר בשמיטה הקודמת חתמו גם הם על כרוז איסור לא רק שלא עסרו עליו להשתדל בהיתר אלא גם הטו אזנם לתנאי ההיתר. הגאון הרש"ס שלא רצה להיות הוא המורה בדבר גדול כללי זה השיב להגרנ"ה שישמע לעצת הגאון מוהרי"ל דיסקין ואם הוא יסכים לו יש לו על מי לסמוך, והגריל"ד אחרי הקשיבו רב קשב לדברי הגרנ"ה התענין בתנאי המכירה, עיקר המכשול עמד בפני הגרנ"ה איסור המכירה מלאו דלא תחנם .
היתר המכירה
ספר השמיטה הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי

השמיטה הראשונה התרמ"ב (1882)
. . . כשהיה הישוב החדש בראשית צמיחתו רק חקלאים אחדים בפתח תקוה מוצא . . . מקוה ישראל. כשהועלתה אז פעם ראשונה שאלת שמיטה ליחידים שבפתח תקוה ובמוצא לא התקשו היחידים במשקם הפעוט ולא הקפידו אם שדותיהם יבורו שנה אחת . . .

שמיטת תרמ"ט (1889)
רק בשנת התרמ"ח כשקרבה השמיטה השני שנת התרמ"ט שאז נתרחבה המושבה פתח תקוה ונוספו אכרים במוצא, ונוסדו עוד שש מושבות: ראשון לציון, עקרון, נס ציונה, ראש פינה גדרה, יסוד המעלה. ובהן התישבו גם אכרים שלא על נקלה יכבימו להוביר שדותיהם רק אז נתעוררה בעית השמיטה . . .
הרה"ג נפתלי הרץ זצ"ל שאז נתמנה לרב דיפו והמושבות ועליו הטלה האחריות פנה לגאוני הדור שבארץ ושבחו"ל להורות לו את הדרך ילך בה. הראשונים שפרסמו בשנת תרמ"ח היתר למיכרת השדות היו שלשת הרבנים הגאונים רבי יהושע הגאב"ד קוטנא, רבי שמואל מוהליבר הגאב"ד ביאליסטוק, ורבי שמואל זנויל קלפפיש זצ"ל מו"צ ורשא. ואחריהם פרסם גם ראש ההוראה בגולה הגאון מוהר"ר יצחק אלחן הגאב"ד קאוונא, היתר מכירה הקרקעות למשך שתי שנים. ולעומתם יצאו רבני ירושלם בכרוז לאכרי אר"י ואחריהם מלאו שני גאוני ירושלם הגרי"ל דיסקין זצ"ל והגר"ש סלאנט זצ"ל שלא לנגוע במצות השמיטה. . . .
והאכרים התפלגו לשתי פלוגות: החרדים ביותר עמדו בנסיון ושמרו את מצות השמיטה כהלכתה לכל חוקי' ומשפטי', והשאר נהגו עפ"י היתר הגאון מקובנה ודעמי . . .

השמיטה השלישית התרנ"ו (1897)
בשנת תרנ"ה ערב השמיטה השלישית, נכנסה שאלת השמיטה בתקופה שלישית חדשה שגם מהגאונים האוסרים החלו לעיין בדרכי ההיתר. כי היות שכל הרבנים הגאונים שצווחו ושערערו בשנת תרמ"ח על ההשתדלות להמציא היתר להפקעת השמיטה – לתו עיקר כלי זיינם על כחם המוסרי לומר שבאם יאסרו על האכרים להשתמש בהיתר המכירה יקיימו צו השמיטה לכל פרטיה ויכופר עון השמיטה מהעבר ותרצה הארץ את שבתותיה ועי"ז תקוים הברכה להארץ ולישראל ונתקרב לייעוד המווה . . .
ואז נכנסה הבעיה למפנה חדש: הג"ר נפתלי הרץ רב דיפו והמושבות מצא הכרח בנפשו להפנות תשומת לב גאוני ירושלם אל המציאות של המצב, ויבוא בערב השמיטה לירשלם להתיעץ עם שני הגאונים הגריל"ד והגרש"ס, ושני גאוני ירושלם אלו אשר בשמיטה הקודמת חתמו גם הם על כרוז איסור לא רק שלא עסרו עליו להשתדל בהיתר אלא גם הטו אזנם לתנאי ההיתר. הגאון הרש"ס שלא רצה להיות הוא המורה בדבר גדול כללי זה השיב להגרנ"ה שישמע לעצת הגאון מוהרי"ל דיסקין ואם הוא יסכים לו יש לו על מי לסמוך, והגריל"ד אחרי הקשיבו רב קשב לדברי הגרנ"ה התענין בתנאי המכירה, עיקר המכשול עמד בפני הגרנ"ה איסור המכירה מלאו דלא תחנם .

свернуть