אלפים בהלוויית אורי זוהר, בניו ספדו בדמעות - "הארת לנו את דרך הישר"
אחד היוצרים המרכזיים בתעשיית הקולנוע בארץ - שבשנות ה-70 שינה לפתע את מסלול חייו, חזר בתשובה והפך לרב - הובא למנוחות אחרי שנפטר בגיל 86. בניו ספדו לו בבכי מול אלפים שהתאספו מחוץ לביתו בירושלים: "לא עניין אותך עושר או כבוד, רק כבוד ה'. נשאבת אחריו, ועכשיו הוא חיבק אותך חיבוק גדול".
טרם ההלוויה התאספו אלפי בני אדם סמוך לביתו של זוהר בשכונת רוממה שבכניסה לירושלים, ושם השמיעו בני משפחתו ומכריו הספדים בקול שבור מבכי. בהמשך יצאה משם צעדה לכיוון בית העלמין גבעת שאול שבדרום העיר. מאות בני אדם עמדו בצדי הכביש המוביל אל הר המנוחות, והמתינו שם למיטתו של הרב זוהר כדי לחלוק לו כבוד אחרון. בין הנוכחים בהלוויה גם יו"ר ש"ס אריה דרעי. הקהל בהלוויה היה מגוון למדי, ובניגוד לאישי ציבור חרדיים אחרים, נשים רבות, לא כולן דתיות, השתתפו גם הן בצעדה לבית העלמין.
להרב אורי זוהר היו שבעה ילדים, ואחד מהם, הרב אפרים זוהר, התייחס בהספד שלו לרגעיו האחרונים של אביו: "קשה עליי הפרידה ממך. היום בלילה למדת עם החברותא כמו בכל לילה ב-50 השנים האחרונות. אחרי זה הלכת להתכונן לתפילה והתכוננת לדבר לפני ה' - ופגשת אותו והוא חיבק אותך אליו חיבוק גדול. היית נאמן לו, לא הסתרת פניך ממנו כשהוא רמז לך, נמשכת אחריו. בלי ניסים ובלי נפלאות, רק בכוח האמת והישרות שלך, שה' התגלה אליך דרך הארה שכלית פשוטה. לא הסבת פניך ממנו כי אתה ישר ונאמן. והיום פגשת את אהובך. על מה יש לבכות פה? אתה זוכה לכל הטוב שרצית וייחלת מול הקדוש ברוך הוא".
הבן אפרים הוסיף כי "אי-אפשר" לתאר את אביו. "כמה התעקשת עלינו, הארת לנו את דרך הישר", הוסיף. "אבי היקר והאהוב, אתה יודע שכל מה שיש לנו זה ממך. אתה מורנו ורבנו ואתה ניגש לפני ה' בשמחה ובאהבה ואנחנו מחכים ליום שבו יקיצו שוכני עפר. מבקשים ממך סליחה. מעולם לא פגעת באף בן אדם". לדבריו, "אף פעם לא עניין אותך כלום. לא כבוד ולא עושר. אלא רק כבוד ה'. מעולם לא רדפת אחרי כסף... פעם דיברת מול אסירים ואמרת להם: 'היו לי שתי אפשרויות - ללמוד כל היום אבל פה בכלא, או ללמוד רק מעט תורה בכל יום. ברור שהייתי בוחר באפשרות הראשונה'".
בן נוסף של זוהר, הרב שלום זוהר, אמר כי "אני לא יכול לעשות אפילו חצי ממה שהוא עשה, לא בתורה, לא בעבודת השם, לא בגמילות חסדים אני רק יכול ללמוד את העקרון". לדברי הבן, אביו עבד במשך כל חייו על תיקון עצמי, וכדוגמה סיפר כיצד השתדל להימנע מצעקות: "היה לו קשה לדבר בשקט. התווכחנו ובמשפחה שמתווכחים ומדברים הרבה מתלהטים הרוחות וצועקים. ואמא שתהיה בריאה אומרת לאבא: 'אל תצעק'. אומר 'גם הם צועקים, למה להם את לא אומרת?'. היא אמרה 'כי הם לא משלמים 500 שקל כל פעם שהם צועקים'.
"זאת אומרת אדם שכל החיים, עשרות שנים, ממתי שאני זוכר אותו, עבד על עצמו. ואמא שתהיה בריאה, תמיד מזכירה לו לדבר בשקט. כל החיים לדבר בשקט, לדבר בשקט, לדבר בשקט. ואם זה לא עוזר, 500 שקל קנס כל פעם שהוא מרים את הקול. 500 שקל קנס לצדקה כל פעם שהוא מדבר בקול רם".
כדוגמה נוספת על מידותיו סיפר כיצד אביו התנצל בפניו אחרי שכשהיה ילד הוא הכעיס אותו: "לא זוכר אם הייתי אחרי או לפני בר מצווה, הייתי קטן. הוא כעס עליי על משהו. אני לא זוכר. הוא צעק עליי, אמר לי ככה, 'טה טה טה'. ואני נכנסתי לחדר ושכבתי, הייתי עצוב, הוא נכנס אליי לחדר אחרי כמה דקות ואמר לי: 'שלום סליחה, דיברתי אליך לא יפה, זה לא בסדר, זה סתם העצבים שלי'. בדרך כלל אדם לא אומר לילד שלו סליחה. אבל מידת האמת שהייתה טבועה בו כל כך חזק, גרמה לו להגיד, כן, לבן שלו, אני כעסתי וזה לא בסדר ועוד פעם כעסתי וזה עוד פעם לא בסדר, וזה לא יעזור. תהיה האמת אשר תהיה".
בן שלישי, הרב איתמר זוהר, ספד אף הוא לאביו בבכי. "אבא, אבא שלי, אני מהבוקר מנסה לעשות את מה שלימדת אותנו כל החיים - זה להתרכז, לא לתת לרגע, לרגעים קריטיים לברוח, להתגלץ'. אמרת לנו, 'לפספס את הפואנטה זה קל'. מהבוקר אני מנסה להתרכז ולא מצליח. לא מצליח. הגעת למקום שהיית עסוק בו כל החיים - לא עשית שום דבר שלא היה מכוון מטרה לרגע הזה, לעכשיו". הוא הוסיף בהתיחסות לחזרתו לתשובה של אביו כי הוא זוהר "גילה את השטות הזאת שנקראת כל דבר שיש לו עובי, כל דבר שהוא גשמי. אני לא יכול לתאר. הטלפונים שלו לשרים וראשי ממשלה כשהוא היה צריך לדבר, הכל היה כזה פשוט, ולא, אתה לא עבדת אצל אף אחד, לא היה אפשר לקנות אותך בשום סכום, כי שום סכום לא היה בעיניך שווה. לא עשית חשבון לכלום".
בן נוסף, הרב אהרון זוהר, אמר: "אנחנו באמת נשארנו לבד, בבקשה ממך, כל פעם היית מחזק אותנו, כשצריך לא לתת מנוחה לקבה, להתפלל על הגאולה, אנא ממך תתפלל על הגאולה. דבר על תחיית המתים. חיית את זה, אמרת 'הנה זה הולך לקרות'. תתפלל על אמא, שהייתה כל כך נאמנה לך, שעליה נאמר ששלך ושלנו שלה".
בן חמישי, הרב בצלאל זוהר, סיפר כי להלוויה הגיעו המון אנשים שאינם קרובי משפחה ובכו אף הם: "הם אוהבים אותך, ומי שקצת הכיר אותך לא יכול היה שלא לאהוב אותך". הוא הוסיף: "היית העוגן שלי אבא. אין, יצוק ברזל, ברזל. נכון לפעמים זה אפילו היה קצת מעצבן, אבל אתה הכוח הפנימי שנתת לנו, כל מה שיש לי ממך. כמובן, לא היית מסכים שלא נזכיר את אמא. הכול שלה, בשקט, אשת חיל אמיתית, אישה נאמנה. אז בבקשה אבא, אנחנו נשתדל לא לעזוב אותך ואתה בטוח לא תעזוב אותנו, ואת כל כלל ישראל. אז באמת תתפלל אבא, תהיה מליץ יושר על כל המשפחה, ועל כל עם ישראל".
