מובאים כאן ברצף שני שירים בביצוע אהובה צדוק (Ahuva Tsadok) (נ' 1928): "אשאל אלוהי" ו"אלוהים אשאלה".
ביצוע משולב זה נטבע בשנת 1954 בתקליטהּ (10 אינצ'), "תפילות - תימניות וספרדיות" (Reena Records, ארה"ב)
("Prayers - Yemenite and Sephardic").
עיבוד וליווי בפסנתר: נחום נרדי (1977-1901).
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.

אשאל אלוהי
=========
מילים: יוסף בן ישראל (יהוסף בן ישראל) (מחצית שניה של המאה ה-16 - תחילת המאה ה-17) |
לחן: עממי תימני |

שנת כתיבה: תחילת המאה ה-17.

הפיוט "אשאל אלוהי" ("I'll Ask My Lord") ("Esh'al Elohai") נכתב בתחילת המאה ה-17 בתימן, על-ידי ר' יוסף בן ישראל (למשפחת משתא), אחד משלושת יוצריה הגדולים של שירת תימן ונמי שחשב לאביו הרוחני של בן משפחתו, ר' שלום שבזי.
שמו חתום באקרוסטיכון כ"אני יוסף".
כרבים מהשירים שחיבר, גם שיר זה עוסק בגלות ובגאולה.

הפיוט נכלל בדיוואן (ספר הפיוטים של יהודי תימן). הוא נפוץ במסורת יהודי תימן, המושר בכל עת כמעט, למעט שבתות וחגים. זהו שיר מז'אנר שירי האזור (תוו'שיח) המצוי במערכת השירים המרכזית של יהודי תימן הנקראת "שירה". לשיר יש לחנים רבים. כיום מוכר השיר ומושר ע"י כל עדות ישראל, במיוחד הבית הראשון שלו. הפייטן פותח את שירו בבקשה מהקב"ה שיגאל את השבויים, הלא הם עם ישראל המפוזר בגלויות, מזכיר את זכות האבות ואת בית המקדש החרב כדי לעורר את רחמיו של הקב"ה על עמו וחותם את שירו בבקשה לבניין בית המקדש וחידוש העבודה בו (מתוך "הזמנה לפיוט").

מושרים כאן שני הבתים הראשונים של הפיוט:
אשאל אלוהי יגאלה שבויים
יאסוף זרויים. ( - מושר: יאסוף זרויים, יאסוף פזורים)

בזכות מכונה אב המון לגויים
יִזכו לחיים.

ביצוע נוסף לשיר, מפי זמרה ארנת (נ' 1929), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי תקומה ומולדת".

אלוהים אשאלה
===========
מילים: יוסף בן ישראל (יהוסף בן ישראל) (מחצית שניה של המאה ה-16 - תחילת המאה ה-17) |
לחן: עממי תימני |

שנת כתיבה: תחילת המאה ה-17.

הפיוט "אלוהים אשאלה" ("The Lord I'll Ask") ("Elohim Esh'ala") נכתב בתחילת המאה ה-17 בתימן, על-ידי ר' יוסף בן ישראל (למשפחת משתא), אחד משלושת יוצריה הגדולים של שירת תימן ומי שנחשב לאביו הרוחני של בן משפחתו, ר' שלום שבזי.

כרבים מהשירים שחיבר, גם שיר זה עוסק בגלות ובגאולה. הוא פותח בבקשת גאולה וקיבוץ גלויות לציון. לאחר מכן עובר לספר על עבודת הכוהנים בבית המקדש, ולבסוף מתייחס למעמד מתן תורה ועשרת הדברות.
הפייטן משבץ בשיר פסוקים רבים מהמקרא ומהתפילה, כמו: "יוצר מאורים", "והכהן הגדול מאחיו" (ויקרא כ"א, 10), "ושפט בצדק דלים" (ישעיהו י"א, 4). (מתוך "קהילות שרות").

הפיוט כולל במקור 21 בתים. הוא נכלל בדיוואן (ספר הפיוטים של יהודי תימן), ונפוץ במסורת יהודי תימן, המושר בכל עת. צורתו הפיוטית היא מסוג ה"נשיד" (אחד משלוש צורות היסוד של השירים לכל עת: נשיד, שירה והלל) (מתוך "הזמנה לפיוט").

השיר בוצע בשידור הבכורה של תחנת הרדיו הראשונה של ארץ-ישראל הבריטית, לימים "קול ירושלים", שהתקיים ב-30 במרץ 1936, על-ידי ברכה צפירה (1990-1910), בליווי פסנתר של נחום נרדי (1977-1901), בפינה שהוקדשה ל"זמירות תימן" (מתוך אתר "המרכז לחקר המוסיקה היהודית").

נוסח הפיוט המלא:
נוסח הפיוט המלא (21 בתים):
אלוהים אשאלה יוצר מאורים / יגלה קץ עדתו הפזורים
וניקבץ לתוך ציון בשמחה / ונהיה שם בכל מועד חברים
והכהן שהוא גדול באחיו / יהא לובש כליל אורים ותומים
ומי מקטיר ומי מדליק מנורה / ומי ישא לכל דשן וירים
בכל יום יעמידו בפְּיָסוֹת / ומכל מום ונזק הם שמורים
ומשיח יהא שופט בצדק / והכהן והוא יהיו חגורים
ביום כִּפור עבודתו מרובה / וייכנס לתוך חדרֵי חדרִים
וישמע קול אלוהים עת ידבר / כמו דיבר עשרת הדברים
תחילתן אני האל יְיֹיָ / ואין אחר כמותי ביצורים
ולא יסור לבבך משמוע / ולא יהיה לך אלוהים אחרים
ולא תזכור שמי שלא לצורך / ולא תרגיל לשונך בשקרִים
והזהר בסוד שבת בראשית / אשר בו ישמחו זרע ישרים
לאביךָ ואמךָ תפרנס / וזו מצוה ידועה בספרים
ולא תרצח לכל נפש בעורמה / ולא תנאף לכל גופות אסורים
ולא תגנוב נפשות לעבדים / אשר לי הם במצרים קנויים
ועד שקר יהא חיב בנפשוֹ / וכל מעשיו ועדותיו אסורים
ולא תחמוד לכל בית ואשה / ולא תחמוד שוורים וחמורים
אני אוסיף שְׁבח לאל בשִירי / ואזכירו עֲרָבים עם שְׁחרים
וכולָכם ברוכים מיְיֹיָ / אשר ציווה לשלם הנדרים
שמי יוסף וישראל גבירי / אשר שאל ישועה מיְיֹיָ
ושלום רב יסובב כל עדתי / וכל גזע זקנים עם נערים
אנא

הנוסח המושר:
אלוהים אשאלה יוצר מאורים,
יגלה קץ עדתו הפזורים. ( - מושר: יגלה סו ד עדתו הפזורים)

וניקבץ לתוך ציון בשמחה. ( - מושר: וניקבץ אל תוך ציון בשמחה)

והכהן שהוא גדול באחיו, ( - מושר: והכהן שהוא גדול מאחיו)
יהא לובש כליל אורים ותומים. ( - מושר: יהי לובש כליל אורים ותומים).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי תקומה ומולדת", מפי:
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1951;
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1956;
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1963;
גאולה גיל (נ' 1932) וקבוצת "צבר" ("אורנים צבר") .

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

свернуть