ב-5 בספטמבר 1942 החל הגירוש ההמוני מגטו לודז', גירוש הידוע בשם ה"שפרה" ("Sperre"). יותר מ-15,000 יהודים - ילדים, קשישים וחולים – גורשו בתוך שבוע מהגטו למחנה ההשמדה חלמנו.
ידיעות על הרצח השיטתי של יהודים באירופה במהלך 1942 חלחלו לגטאות רבים, אך לא הגיעו לגטו לודז', שהיה סגור ומבודד. בעת הגירושים בתחילת 1942 הייתה בגטו אשליה שהמגורשים נשלחים למחנות עבודה, אך האקציה הברוטלית של ספטמבר הבהירה לרבים שגירוש פירושו מוות. הפנמת המידע הייתה קשה במיוחד, ויהודים רבים בגטו המשיכו לא להאמין בכך, גם לאחר הגירוש.
לאחר הגירוש של ספטמבר 1942 נסגרו בתי חולים, בתי ספר ומוסדות אחרים, וגטו לודז' הפך למחנה עבודה ענק.
