זמן רב חלף ובעולם כבר היו אנשים רבים. למרבה העצב, הם היו רשעים מאוד. אלוהים הביט משמים וראה איש טוב אחד ששמו נוח. אלוהים אהב את נוח. נוח היה ידיד אלוהים, ולכן אלוהים סיפר לו שהוא ישלח מבול על הארץ. הוא ציווה על נוח לבנות תיבה גדולה, ונתן לו הוראות מדויקות כיצד לבנות אותה.

אין ספק שהרשעים צחקו על נוח, מכיוון שהוא בנה אנייה גדולה הרחק מהמים! נוח המשיך לבנות ממש כפי שאלוהים ציווה עליו. הוא האמין בדבר אלוהים. נוח גם היה מטיף: הוא הטיף לאנשים על אלוהים ועל העונש הממשמש ובא. בניית התיבה ארכה למעלה ממאה שנה! אלוהים אמר לנוח להיכנס לתוך התיבה עם בני משפחתו. יחד הם מנו שמונה איש. אלוהים גרם לבעלי חיים, לציפורים ולזוחלים להיכנס לתיבה, כדי שיהיו ניצולים מכל סוג של בעלי חיים על הארץ. כשכולם היו בטוחים ומוגנים בתוך התיבה, אלוהים סגר את הדלת.

לאחר שבעה ימים התחיל לרדת גשם. הגשם ירד במשך ארבעים יום וארבעים לילה, בלי הפסקה. הגשם ירד כאילו שהוא נשפך מתוך ארובות (חלונות) גדולות בשמים. המים כיסו את העולם כולו, עד שלא נותרה פיסת אדמה יבשה אחת, ולא נותרה כל נשמה על הארץ. התיבה, שבתוכה נוח ומשפחתו, צפה לה על המים, גבוה מעל פני האדמה. לאחר ימים רבים התחילו המים לרדת, והתיבה נתקלה בפסגות הר אררט. יום אחד פתח נוח את חלון התיבה ושלח יונה לחופשי, אבל היא שבה, מכיוון שלא מצאה מנוח לכף רגלה. שבוע לאחר מכן שלח נוח את היונה שוב לחופשי. הפעם היא שבה כשבמקורה עלה. זה היה סימן שהמים כבר ירדו עד כדי כך שצמרות העצים מבצבצות מתוכם! בפעם הבאה ששלח נוח את היונה, היא כבר לא שבה. אז ידע נוח שהאדמה כבר יבשה.

אלוהים קרא לנוח ולבני משפחתו לצאת מהתיבה. נוח היה אסיר תודה לאלוהים על שהציל את חייהם, ובנה מזבח כדי להשתחוות לו. אלוהים הציב מעל התיבה קשת בענן יפיפייה. הוא אמר לנוח שהקשת היא אות להבטחתו שלעולם לא יחריב עוד את הארץ במבול.

בראשית פרק ו' - ט' 18
======================================

סיפור זה הוא חלק מהספר "101 סיפורים נבחרים מכתבי הקודש" של אורה מילר. תרגום לעברית: מרים גבעוני. הוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל.

לרכישת הספר:
[ Ссылка ]

свернуть