סגן משנה צחקי (יצחק,) שריג שזה אך פחות מארבעה חודשים סיים את קורס קציני השריון והוצב כמפקד מחלקה בחטיבה 188 שברמת הגולן נפצע פציעה קשה כשלושה שבועות לפני המלחמה.
המלחמה מוצאת אותו נטול הכרה בבי"ח רמב"מ חיפה כשאין שום וודאות האם ייצא ממנה ואם ייצא באיזה מצב עקב פגיעת ראש קשה .
הוריו תקווה ונחום שריג מבית השיטה אינם משים מלמראשותיו והם הורים לשלושת אחיו כמו גם חתנם - כולם לוחמים בלב המערכה הכבדה. אחיו יוסף נהרג חמישה ימים אחרי תחילתה, אח אחר נפצע וחוזר להילחם, והם .
חברי קיבוץ שהשמועות על הנופלים בו מחלחלות ומגיעות.
מיד עם חזרתו האיטית להכרה תקווה ונחום מנסים לבודדו ממציאות תוצאות המלחמה ושמות הנופלים שצחקי כבן למשפחה שורשית מכיר רבים מהם בתנועה הקיבוצית ובכלל.
שמות ההרוגים מחלחלים אחד אחרי השני עד שגם שמו של אחיו יוסף ההרוג מגיע לידיעתו. צחקי רדוף יגון ורגשי אשמה כבדים מאי השתתפותו במלחמה, כל זאת בהווית קיבוץ מוכה שכול .
סיפורו בחלק השני הוא התמודדותו שאינה נפסקת מאז ועד היום.
רואיין בביתו שבנאות אפקה ב-25 יוני 2021
ראיון, צילום, עריכה והנגשה - יאיר כידן.
קישורים
ראיון חלק ראשון -- [ Ссылка ]
צחקי שריג מדבר על תשעה צוערים מבני הקורס שלו - [ Ссылка ]
